המגיד ממזריטש: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 78 בתים ,  21 ביוני 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}} {{בעבודה מתמשכת}}
[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|שם=שנת לידתו}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר [[הסתלקות]] המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".  
רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|שם=שנת לידתו}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר [[הסתלקות]] המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".  
שורה 64: שורה 63:
בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.
בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.


{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד.{{A}}
{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[|הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א ועוד.{{A}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}
=== שיפוץ הציון ===
=== שיפוץ הציון ===
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה ליב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.


ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.
ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.
שורה 121: שורה 120:
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
שורה 130: שורה 129:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''ספר התולדות - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[תשל"ו]].
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]].
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 299-278.
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 299-278.
2,357

עריכות