37,412
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לתקנה עירוב חצרות ישנה תקנה מקבילה ודומה בדיניה בשם שיתוף מבואות, המיועדת לשתף חצרות שונות הפתוחות למבוי אחד הפתוח לרשות הרבים, בדומה לתקנת עירוב חצירות המשתפת בתים שונים הפתוחים לחצר אחת או חצרות צמודות. | לתקנה עירוב חצרות ישנה תקנה מקבילה ודומה בדיניה בשם שיתוף מבואות, המיועדת לשתף חצרות שונות הפתוחות למבוי אחד הפתוח לרשות הרבים, בדומה לתקנת עירוב חצירות המשתפת בתים שונים הפתוחים לחצר אחת או חצרות צמודות. | ||
==פסקי רבותינו== | ==פסקי רבותינו== | ||
כאשר בא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) לרבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק לקבל [[סמיכה לרבנות]], היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו ערובי חצרות, וממילא לא יכלו תושבי המקום להביא את מאכלי השבת מהבית לסוכה, ולקיים את מצוות עונג שבת. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד נחשב הדבר כאילו עירבו דיירי החצר יחד. | כאשר בא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) לרבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק לקבל [[סמיכה לרבנות]], היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו ערובי חצרות, וממילא לא יכלו תושבי המקום להביא את מאכלי השבת מהבית לסוכה, ולקיים את מצוות עונג שבת. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד נחשב הדבר כאילו עירבו דיירי החצר יחד. | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
==בתורת [[הקבלה]] והחסידות== | ==בתורת [[הקבלה]] והחסידות== | ||
ענין ערובי חצירות בשבת, פירש האריז"ל שעירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו, שהם | ענין ערובי חצירות בשבת, פירש האריז"ל שעירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו, שהם בגמטריה [[חסד]] ו[[גבורה]]. [[ספירת החסד|חסד]] הוא בחינת [[אהבה]], וגבורה בחינת [[יראה]], ול[[עבודת השם]] צריך אדם לערוב בו [[מדות]] אלה, וכמו שהיה ב[[בריאת העולם]], כמו שכתוב במדרש {{ציטוטון|בראשית ברא אלהים - בתחלה עלה ב[[מחשבה]] לברוא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת ה[[רחמים]] והקדימו למדת הדין שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים}}. | ||
[[הבעל שם טוב]] אמר כי פירוש העניין הוא על פי מה שכתב בפרי עץ חיים בשם ה' גדליה בשם הארי"זל, שבתחלה היה בחינת יראה בספירות, על כן לא רצה העילה (המשפיע) לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול (המושפע) שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחינת עלה ב[[מחשבה]] לברוא במדת הדין, היינו במדת יראה, ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה, שהעילה תרד ותשפיע, והעלול יעלה ויקבל. | [[הבעל שם טוב]] אמר כי פירוש העניין הוא על פי מה שכתב בפרי עץ חיים בשם ה' גדליה בשם הארי"זל, שבתחלה היה בחינת יראה בספירות, על כן לא רצה העילה (המשפיע) לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול (המושפע) שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחינת עלה ב[[מחשבה]] לברוא במדת הדין, היינו במדת יראה, ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה, שהעילה תרד ותשפיע, והעלול יעלה ויקבל. | ||