מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
אין תקציר עריכה
(חשיבות?) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר משנה תורה לרמב"ם. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''" | רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים". | |||
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערת שוליים|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}. | |||
== דרגתו | == דרגתו == | ||
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}. | |||
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}. | |||
[[הרמב"ם]] כותב | |||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*[[השגות הראב"ד]] | *'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור. | ||
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}} | :לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. | ||
*פירוש הראב"ד על הש"ס | :לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו. | ||
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות". | |||
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף. | |||
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס. | |||
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]]. | |||
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד. | |||
*'''פירוש על תורת כהנים'''. | |||
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}. | |||
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו. | |||
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו. | |||
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות. | |||
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים. | |||
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד. | |||
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא. | |||
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}} | |||
*פירוש הראב"ד על הש"ס [[http://hebrewbooks.org/14814 מסכת [[בבא קמא]]]] {{הב}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:ראשונים}} | {{תבנית:ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||