עין יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 447 בתים ,  3 פברואר
(קודם מה הספר ואח"כ יחס הרביים, לא?)
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עין יעקב''' הוא חיבור המאסף את מרבית האגדות המצויות ב[[תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
[[קובץ:עין יעקב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תמונת השער של עין יעקב דפוס וילנא]]
'''עין יעקב''' הוא חיבור המאסף את מרבית האגדות המצויות ב[[תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. חובר על ידי רבי [[יעקב בן חביב]], שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, על [[סדר זרעים]] ו[[סדר מועד]] ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי [[לוי בן חביב]], הרלב"ח.


חובר על ידי רבי [[יעקב בן חביב]], שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, על [[סדר זרעים]] ו[[סדר מועד]] ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי [[לוי בן חביב]], הרלב"ח.
הספר נפוץ מאוד בכל תפוצות ישראל, ובמקומות רבים נקבעו בו שיעורים, בזכות האגדות שמכיל שהן קלות ללימוד גם עבור יהודים פשוטים. [[רבותינו נשיאנו]] עודדו מאוד את הלימוד בספר.


== מבנה החיבור ==
== מבנה החיבור ==
את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי ה[[ראשונים]] שהיו לפניו כדוגמת: [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[ר"ן|רבינו ניסים]], [[רשב"א]] ו[[ריטב"א]]. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב".
את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי ה[[ראשונים]] שהיו לפניו כדוגמת: [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[ר"ן|רבינו ניסים]], [[רשב"א]] ו[[ריטב"א]]. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב".


במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של [[המהרש"א]] - "חידושי אגדות", וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לתנ"ך ולדברי חז"ל.
במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של [[המהרש"א]] - "חידושי אגדות", וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לתנ"ך ולדברי חז"ל.
שורה 14: שורה 15:


=== תרגומים ===
=== תרגומים ===
החיבור "עין יעקב" תורגם ל[[אידיש]] על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון ל[[אנגלית]] נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 בארצות הברית. ובהמשך לשפות נוספות.
החיבור "עין יעקב" תורגם ל[[אידיש]] על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון ל[[אנגלית]] נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת ה'תרע"ו בארצות הברית. ובהמשך לשפות נוספות.


== מיוחדות חיבור הספר והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה ==
== השפעה ==
"עין יעקב" הוא החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים, בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות מוסרים או מחשבתיים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לרבי משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת ה'שמ"ט, וחיבורו של רבי שמואל אידילש ([[המהרש"א]]), "חידושי אגדות" (לובלין, ה'שפ"ח).
"עין יעקב" הוא החיבור הראשון המלקט את אגדות התלמוד בפני עצמן, ולכן השפיע על הגברת העיסוק בחלק זה של הגמרא. אולי בעקבות חיבור הספר, הופיעו עוד ספרים שהתמקדו בפירוש אגדות התלמוד, כמו החיבור "דרש משה" לרבי משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת ה'שמ"ט, וחיבורו של רבי שמואל איידלש ([[המהרש"א]]), "חידושי אגדות" (לובלין, ה'שפ"ח).


==יחס רבותינו נשיאנו==
==יחס רבותינו נשיאנו==
[[רבותינו נשיאנו]] עודדו מאוד את לימוד ה"עין יעקב". החל מ[[אדמו"ר הזקן]] שהורה לרבים: "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר ע"י [=עין יעקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה{{הערה|אגרת הקדש סימן כג.}}".
[[רבותינו נשיאנו]] עודדו מאוד את לימוד ה"עין יעקב". החל מ[[אדמו"ר הזקן]] שהורה לרבים: "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר ע"י [=עין יעקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה{{הערה|אגרת הקדש סימן כג.}}".
וכן הורה [[אדמו"ר האמצעי]] "וגם יעשו עת מיוחד .. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב{{הערה|הקדמה לשולחן ערוך רבינו הזקן}}".
וכן הורה [[אדמו"ר האמצעי]] "וגם יעשו עת מיוחד .. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב{{הערה|הקדמה לשולחן ערוך רבינו הזקן}}".
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו ש"לחסידים מלפנים היתה קביעות בחוק לימודם .. שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב""{{הערה|
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו ש"לחסידים מלפנים הייתה קביעות בחוק לימודם .. שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב""{{הערה|
ספר השיחות תש"ד עמוד 101. וכן (שם עמוד 98) – שכהקדמה ללימוד תניא יש לעשות קביעות בכל יום ללמוד "עין יעקב".}}.
ספר השיחות תש"ד עמוד 101. וכן (שם עמוד 98) – שכהקדמה ללימוד תניא יש לעשות קביעות בכל יום ללמוד "עין יעקב".}}.


[[הרבי]] התבטא על לימוד העין יעקב "לימוד הכי נעלה"{{הערה|אגרות קודש כרך כג עמוד רנה.}}, והפליא במעלת העין יעקב שנלמד על ידי אנשים רבים, ובמיוחד על-ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין סוף{{הערה|שיחת כ"א אדר תשמ"ח – נאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמוד 307):
[[הרבי]] התבטא על לימוד העין יעקב "לימוד הכי נעלה"{{הערה|אגרות קודש כרך כג עמוד רנה.}}, והפליא במעלת העין יעקב שנלמד על ידי אנשים רבים, ובמיוחד על ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין סוף{{הערה|שיחת כ"א אדר תשמ"ח – נאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמוד 307):


"לימוד "עין יעקב" על-ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה..."
"לימוד "עין יעקב" על ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה..."


ובהערה 17:
ובהערה 17:


"...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט."}}.
"...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט."}}, ועודד באופן פרטי חסידים שעסקו במסירת שיעור קבוע בעין יעקב{{הערה|1=ראו לדוגמא מכתב לר' [[יוחנן גורדון]] (והמכתב שלאחריו) בהוספה ל[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1263/IbZN12635664.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת משפטים תשפ"ד].}}.


===לימוד על ידי נשים===
===לימוד על ידי נשים===
שורה 44: שורה 45:
# שבת קה, א: אנא נפשי כתבית יהבית.
# שבת קה, א: אנא נפשי כתבית יהבית.
# בבא בתרא טז, א: יורד ומסטין עולה ומקטרג.
# בבא בתרא טז, א: יורד ומסטין עולה ומקטרג.
# סוטה סג, א: גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא.}}, וכן דיונים והתייחסויות לגירסאות העין יעקב{{הערה|בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמוד קלב ואילך; כרך ב' עמוד שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמוד 223 הערה 3. ועוד).}}.
# סוטה סג, א: [[גנבא אפום מחתרתא]] רחמנא קריא.}}, וכן דיונים והתייחסויות לגירסאות העין יעקב{{הערה|בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמוד קלב ואילך; כרך ב' עמוד שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמוד 223 הערה 3. ועוד).}}.


בשיחות רבות צויין: "ראה בארוכה מפרשי (הש"ס ו) העין יעקב".
בשיחות רבות צויין: "ראה בארוכה מפרשי (הש"ס ו) העין יעקב".
שורה 59: שורה 60:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* "עין יעקב" באתר HebrewBooks: [http://hebrewbooks.org/44593 חלק ראשון], [http://hebrewbooks.org/44566 חלק שני], [http://hebrewbooks.org/45077 חלק שלישי], [http://hebrewbooks.org/45927 חלק רביעי]
* "עין יעקב" באתר HebrewBooks: [https://hebrewbooks.org/44593 חלק ראשון], [https://hebrewbooks.org/44566 חלק שני], [https://hebrewbooks.org/45077 חלק שלישי], [https://hebrewbooks.org/45927 חלק רביעי]
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9275&CategoryID=1705 יחס רבותינו נשיאנו ל"עין יעקב".] - גיליון התקשרות.
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9275&CategoryID=1705 יחס רבותינו נשיאנו ל"עין יעקב".] - גיליון התקשרות.
*[https://col.org.il/news/97823 סיום לימוד "עין יעקב" בבית הכנסת בית מנחם] {{col}}
*[https://col.org.il/news/97823 סיום לימוד "עין יעקב" בבית הכנסת בית מנחם] {{col}}
*[[קובץ:מעלת לימוד עין יעקב.pdf|ממוזער|מעלת לימוד עין יעקב]], מתוך קונטרס 'לקראת שבת' בהוצאת [[מכון אור החסידות]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
31,417

עריכות