זמרוני זליג ציק: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), המשפחה השתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.


===התקרבותו לחסידות חב"ד===
===התקרבותו לחסידות חב"ד===
שורה 10: שורה 10:
במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].
במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].


בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}
בשנת [[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}


הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.
הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.
שורה 87: שורה 87:


ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".  
ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".  


בשנת [[תשנ"ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.
בשנת [[תשנ"ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.


בי' שבט [[תשנ"ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעצד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.
ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.


בח"י אלול [[תשנ"ט]] ארגן כינוס ענק תחת הכותרת "המלך בשדה" בפארק הירקון בתל אביב.
ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ט]] ארגן כינוס ענק תחת הכותרת "המלך בשדה" בפארק הירקון בתל אביב.


בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.
בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב"דית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.


בג' תמוז [[תשס"ד]] ארגן לראשונה את "עצרת גאולה ומשיח"  
ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] ארגן לראשונה את "עצרת גאולה ומשיח" באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מידי שנה.
באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מידי שנה.


==פעולות נוספות==
==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מה[[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה חבר בהנהלת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מה[[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צא"ח בארץ הקודש]]. בשנת [[תשל]] כשהגיעו השלוחים לארץ הקודש, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.


הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].
הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].
שורה 117: שורה 115:


===ארבע זוגות תפילין===
===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}
{{ערך מורחב|ארבע זוגות תפילין}}


ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.