שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש (עריכה)

גרסה מ־09:31, 31 במאי 2020

נוספו 10,288 בתים , 31 במאי 2020

←‏סמכות בית הדין

חזותיקוד ויקי

נ. ברק

74

עריכות

@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 ::::::[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] שלחתי מייל לכתובת שמופיעה בדף המשתמש שלך ובו פירטתי יותר וגם צירפתי קובץ עם התביעה נגד '''בית הדין'''. אני מחכה לתגובתך כאן כדי שלאחר שתסכים לדברי אחזיר לערך את ההוספה שמחקת למען ישר הדורים -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 18:46, ד' בסיוון, ה'תש"ף 18:46, 27 במאי 2020 (IST)
 :::::::אם תרצה לתייג אותי תעשה זאת באמצעות התבנית {{תב|א}} אחרת זה לא יעבוד. כבקשתך אענה לך כאן. אני לא יודע למה הפנית אותי לכתבה זו, הדבר גרם לי לשנאה רבה כלפי הבית דין (בלי להוריד מחשיבותם ח"ו). אם חשבת או עדין חושב שאותו אחד לא עשה את המתבקש שיעשה אז אתה חי באשליה רצינית. ברור מאוד למה אותו אחד לא רצה ללכת לבי"ד זה בנושא זה, ובמקרה שהבי"ד נוגע בדבר גם אני לא יודע אם יש מקום לפנות אליו בשאלה כזו. מענות הרבי כוונו לבית הדין כאשר אין לו נגיעה בדבר ובזמן כזה הוא האחראי על סכסוכי מוסדות חב"ד, אך לא באם יש זה נוגד להלכה (נגיעה בדבר) שאז גם הרבי יאמר שאסור ללכת לשם, וכפי שהרבי אמר בכמה פעמים, שאם יגידו שהוא אמר לעשות משהו שהוא היפך ההלכה שידעו מראש שזה טעות או לא היה כלל. אם יש לך שאלה האם בית הדין נוגע בדבר או לא אתה יכול לקרוא את סעיף 33 בפסק דין שם הוא מבאר בכל שישה הסעיפים את הנגיעה בדבר של הבי"ד בנושא זה לגבי פסקים והתבטאויות שלהם בפסקים אחרים. הקשר בין פסק הדין לכתבה בcol אינו מובן כלל, הם מדברים על שני עניינים שונים כפי שכבר הזכרתי ואתה בערך חיברת אותם לענין אחד. ציטוטיך מבית הדין הרבני הגדול הינם מדברים לגבי זמנים שהבי"ד לא נוגע בדבר, באם הבי"ד נוגע בדבר אז אתה יכול לקרוא את מה שהם כותבים בפסק דין שהבאת לי, הם אפילו מסכימים לו ללכת לערכאות בגלל זה... וזה מאוד הגיוני. וכאן אני לא מדבר על דברים שהם עשו היפך ההלכה (עכ"פ לפי הפס"ד ששיתפת אותי) אלא רק מדבר על 'סמכות הבי"ד' כפי הנושא כאן. ע"פ כ"ז אני חושב שמיותר להכניס כאן לא לטובתם ולא לרעתם אלא הפצת המעיינות ויחד עם זה לומר את האמת. אגב, מעניין באמת למה כל כך נחוץ לך להכניס דווקא את הפסק הזה, מה עם הפסקים שמובאים בפסק דין בסעיף 33 לאנשים שלא שמעו לבי"ד ואף יותר גרוע כי הם קיבלו אותם כפוסקים עליהם, ומה עם היחי על עיתוני כפר חב"ד, ועוד כהנה רבות שגם שם לא הקשיבו אותם אנשים לבית הדין (ההבדל הקטן הוא שבמקרים האחרים מדובר באנשים מהצד של הבי"ד ואולי גם שלך..). בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:13 • ה' בסיוון ה'תש"ף
+::::::::עד עכשיו חשבתי שמוסכם עליך - כמו על כל מי שראה ומכיר את דברי הרבי בעניין בית דין רבני חב"ד – שלבית הדין ישנה סמכות גורפת בנוגע לחסידי חב"ד בארה"ק, אם מצד ההלכה מדין "קיבלו עלייהו" לציית לדברי הרבי או החיוב לשמוע לדברי חכמים, ואם ובעיקר מצד ההנהגה הנדרשת מחסידים גם ללא שההלכה מחייבת זאת. חשבתי שלאחר שזה מוסכם מן הראוי יהיה להוסיף את הסתכלותם של בית המשפט ובית הדין הרבני הגדול על סמכות זו.
+::::::::בדבריך לעיל נוכחתי שלא זו בלבד שאתה חולק על פרשנותי לדיונים שרציתי להזכיר, אלא שאתה חולק על העיקרון הראשון של סמכות בית הדין! משום שבדבריך הסכמת לטענתו של י. מ. על כך שסמכותו של בית הדין אינה מחייבת את חסידי חב"ד שאינם נמנים על אותו הפלג עליו נמנים חברי בית הדין. ולטעות זאת נזעקתי לשים גדר:
+::::::::טענותיו כפי שפורטו בארוכה מתחלקות לשלוש עיקריים. א) אין לתובע לבחור את בית הדין בו הוא רוצה להתדיין אלא זכות זו שמורה לנתבע או בדרך של זבל""א וזבל"א. ב) בית הדין המדובר אינו יכול להיקרא "בית דין רבני חב"ד" משום שהוא נמנה על זרם מסוים בחב"ד וא"כ בשם "בית דין רבני חב"ד" נקראים כל ארבעת בתי הדין שדייניהם חסידי חב"ד. ג) פסיקת בית הדין בטעות יסודה מאחר ולפי קביעת אדמו"רי חב"ד אין השגת גבול בהפצת יהדות. ואשיב על ראשון ראשון -
+::::::::א) בנוגע לתביעתו שעל פי הלכה אין לבית הדין סמכות על מי שאינו רוצה להתדיין בשעריו, גם על פי הלכה אין לזה יסוד כפי שאמרתי מצד דין "קיבלו עלייהו" של כלל חסידי חב"ד (אא"כ מי שאינו מגדיר עצמו ככזה ואינו רואה את דברי הרבי כמורי הדרך בחייו) וממילא הוא נחשב כבי"ד קבוע שבעירו, וגם אם נניח שההלכה לא הייתה מחייבת את זה הרי שדברי הרבי ומינוייו הם המכריחים את חסידי חב"ד ועושי דברו של הרבי להתדיין דווקא בבי"ד שנקבע לכך ע"י הרבי עצמו. ומכך כמובן נגזור גם לטענה שאתה העלית על "נגיעה בדבר" שאף שזה "נוגד להלכה" אף חסיד חב"ד לא יעלה על דעתו בשל כך ללכת לבית דין אחר או לערכאות. ב) לטענתו שאין זהו בי"ד רבני חב"ד עליו כוונו דברי הרבי, אני חושב שאין צורך כלל להשיב שהרי ידוע שהרבי מינה את הרב זוין באופן שהוא כמזכיר בית הדין ימנה את חברי בית הדין והרב זוין העביר את הסמכות שקיבל לר"י ירוסלבסקי שמינה את שאר חברי ביה"ד והעובדות ידועות. וכשהרבי התייחס לסמכות ביה"ד (בציטוטים שהכנסתי בערך) היה זה ביה"ד במינויו של הר"י ירוסלבסקי. אמנם במכתב רבני אנ"ש לרב ירוסלבסקי לאחר התרגיל המסריח וההוקעה הם דורשים באחת מדרישותיהם שיסביר מי הוא הקובע את הרכב ועד רבני אנ"ש ומדוע לא כל רבני חב"ד באה"ק נכללים בו, אך כפי שידוע כל החתומים במכתב ביטלו דעתם כשנודעו להם דברי הרבי וההוראות המפורטות שלו בעניין ביה"ד (ולא בעניין ההוקעה משום שבזה אין ולא היו הוראות מפורטות). ג) לכך שהרבי אמר שאין השגת גבול בהפצת היהדות, דבר ראשון זה פשוט לא נכון ויש מהרבי מענות רבים על כך (אולי בהזדמנות אכניס אותם לערכים המתאימים), ודבר שני גם אם אכן פסק ביה"ד היה בטעות הרי שיש להישמע להוראתו ולטעון במה דנתוני (כפי שמסר הרבי לעסקנים בשנת תשמ"ט והפניתי לזה בערך לספר צא"ח).
+::::::::וכעת לטענותיך אתה. את המקום והחובה להתדיין בפני בי"ד רבני חב"ד בענייני המוסדות והפצת היהדות קבע הרבי, ופשוט שאין לנו בעקבות השתייכויות פוליטיות כאלו ואחרות להמרות ח"ו את דבריו. ובמיוחד, שאת המענה "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית" מסר הרבי לאחר שעסקני חב"ד טענו שפסיקת ביה"ד נפסקה מצד השתייכותם הפוליטית והם נוגעים בדבר! הרבי אז שלל מכל וכל את האפשרות שהפסיקה נעשתה מצד הנגיעה שיש להם "כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, ה"ז כמו אצל התנועה הרפורמית. איך אפשר לכתוב או לומר כך?!" והוסיף ש"אם יש טענה על פסק דין ניתן לשאול מהיכן דנתוני ולהמתין לתשובה, אבל בינתיים יש לציית לפסק הדין ולקיימו". וא"כ ודאי שדבריך ש"אז גם הרבי יאמר שאסור ללכת לשם" משוללים בתכלית.
+::::::::בנוגע לפסק הדין של בית הדין הגדול אמרתי ואומר שוב. כך מופיע במכתב הבי"ד שבכתבה: "בית הדין הגדול אשר בירושלים עיה"ק נדרש לעניין סמכותו ומעמדו של בי"ד רבני חב"ד, ויצא מלפניו פסק ברור כשלג. להלן כמה פסקאות: "...כ"ק האדמו"ר מלובביץ מינה את ביה"ד של רבני חב"ד לעסוק בעניינים של בן אדם לחברו, שבתוך קהילות חב"ד, כבי"ד קבוע בעירו, וכן כממונים על העניינים הציבוריים כולל ענייני המוסדות... וכי מכח שרירות ליבם של המערערעים, שלא צייתו להוראת ביה"ד ובזה גם מרדו בהוראת וקביעת כ"ק האדמו"ר, להעביר את ענייני ישיבת... לסמכות בית הדין הרבני. האם ניתן לומר שמכח התנהגותם המרדנית, בית הדין (=הרבני) יטול סמכות לידו לדון בענייני מוסדות הרוחניים של קהל חסידי חב"ד?"." אני לא מבין איך אפשר לומר שזה לא פס"ד ברור לגבי סמכות ביה"ד.
+::::::::לגבי טענתך על כך שנתנו לי. מ. רשות ללכת לערכאות, תעיין שוב ותראה שהם נתנו לו רשות ללכת לערכאות אך ורק כדי לעצור את הפצת כתב הסירוב, אך לאחר שש. ע. הסביר להם את דעת הרבי ואת סמכות בי"ד רבני חב"ד הם בעצמם הפנו את התובע בחזרה להתדיין בפני הבי"ד (ישנו אמנם את הרב דיכובסקי שפסק שאין לבי"ד רבני חב"ד סמכות של בי"ד קבוע שבעירו אבל הוא היה ונשאר בדעת מיעוט בבית הדין הרבני).
+::::::::לגבי טענך שאני רוצה להכניס רק את אותם שלא צייתו לבי"ד שמהצד שכנגדי, אבהיר שאין עניינו לכאן בכלל. מדובר אמנם במעשי פחז ואי צייתנות שלא מתאימה כלל להלכה ולחסידי חב"ד, אך לא מדובר שם באנשים שערערו על סמכות בי"ד רבני חב"ד והלכו לתבוע אותו על כך בבתי דין אחרים, מדובר באנשים שמודים לדברי הרבי ושיטתם כשיטתו אך יצרם הרע מונע מהם לנהוג על פי האמת. מה שאני רציתי להכניס זה אנשים שלא קיבלו על עצמם את דברי הרבי וערערו עליהם בטענות שונות ומשונות שאותם מוכרחני לשלול בתכלית ולהבהיר שאין זו דרכה של חב"ד (הפצת המעיינות) ומצד שני להביא את פסיקות בית הדין והמשפט בעניין (כנ"ל בעניין משפט הספרים).
+::::::::אני מתנצל על האריכות הרבה, אך ברשותך אגע בנקודה נוספת. אם אתה מכיר את פרטי הדיונים סביב התרגיל המסריח בשנת תש"נ, בטח אתה מכיר את טענות העסקנים על ביה"ד, מי בטענת שנאה אישית ומי בטענה של רצון להשתלט על חב"ד, המשותף לכולם הוא הטענה שהדיון נעשה בשמיעת צד אחד ולא נתקבל מענה על טענת במה דנתוני וא"כ פסה"ד נוגד את ההלכה כפשוטו. אך למרבה הפלא כל העסקנים (על אף מלחמותיהם האישיות בחברי ביה"ד) צייתו לפסק במלואו עד לפרט האחרון. מה שמורה קצת על איך שדברי הרבי נתפסו לפני ג' תמוז ועל הדרך שיש לנהוג בעניינים כאלו. -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 08:31, ח' בסיוון, ה'תש"ף 08:31, 31 במאי 2020 (IST)
 == יודעי הדבר ==