81
עריכות
אין תקציר עריכה
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת [[תקע"ז]] (1817 למניינם) ו[[אדמו"ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]]. | רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת [[תקע"ז]] (1817 למניינם) ו[[אדמו"ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]]. | ||
== תולדות חייו | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר | ===ילדותו=== | ||
נולד בעיר ברודי בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני) - מחכמי בית המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים. | |||
בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר | בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר 'סקוהל' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה. | ||
==התקרבותו לחסידות ורבותיו== | |||
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[ | בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חג השבועות]], אלא שבאותה שנה, ב[[כ"א אדר]], נפטר רבי אלימלך. | ||
בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה | בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה. | ||
מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי | מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ "[[החוזה מלובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל שמונה עשרה אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}}. כמו כן קיבל מרבי אורי שנודע בכינויו 'השרף מסטרליסק' ומהמגיד מקוזניץ. | ||
בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות | בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו... | ||
==הנהגתו בקודש, גדלותו בתורה ומופתיו== | |||
בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר. | בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר. | ||
נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן). | נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן). | ||
==הסתלקותו== | |||
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ | נפטר ב[[כ"ז באלול]] ה'[[תרט"ו]] (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך. | ||
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, | הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה. | ||
==גדולי ישראל על השר שלום== | |||
רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוטון|שר העליונים והתחתונים}}. | |||
כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו האיך נראים בעניו רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוטון|שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות. | |||
כשרבי | כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוטון|מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}. | ||
רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוטון|כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}. | |||
===עם אדמו"רי חב"ד=== | |||
=== עם | |||
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}} | מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}} | ||
הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל. | הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל. | ||
=== | ==ציפיתו לגאולה== | ||
השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוטון|למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם}}. | |||
השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ | |||
כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר | כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוטון|אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים}}. | ||
== ספריו == | ==ספריו== | ||
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו. | חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו. | ||
דברי תורתו נדפסו בספרים: | דברי תורתו נדפסו בספרים: | ||
*'''מהר"ש''' | *'''מהר"ש''' | ||
*'''מדבר קדש''' | *'''מדבר קדש''' | ||
| שורה 58: | שורה 55: | ||
== ניגוניו == | == ניגוניו == | ||
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - " | הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "צור משלו אכלנו" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום. | ||
== רבותיו == | == רבותיו == | ||
*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל | *חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל | ||
*רבי שלמה פלאם, | *רבי שלמה פלאם, המגיד מלוצק (בעל הדברת שלמה) | ||
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]] | *רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]] | ||
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]] | *רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]] | ||
| שורה 70: | שורה 66: | ||
== מתלמידיו == | == מתלמידיו == | ||
*רבי שמעון מירסלוב | |||
*רבי שמעון | |||
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]] | *רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]] | ||
*רבי | *רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא | ||
*רבי אורי | *רבי אורי מסמבור | ||
*רבי | *רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, אב"ד ברז'אן | ||
*רבי | *רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא | ||
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער | *חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מאלעסק, בעל "לב שמח" | ||
*רבי יוסף באב"ד בעל | *רבי יוסף באב"ד בעל המנחת חינוך | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק | |||
*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד | |||
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן | *בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן | ||
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח | *בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח | ||
*בנו רבי משה רוקח מקארוב | *בנו רבי משה רוקח מקארוב | ||
*בנו ממלא מקומו רבי | *בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח | ||
*נינו רבי [[אהרן רוקח]] | *נינו רבי [[אהרן רוקח]] | ||
*נינו רבי [[מרדכי רוקח]] | *נינו רבי [[מרדכי רוקח]] | ||
*בתו פריידא, אשת רבי | *בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק | ||
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי | *בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי מרופשיץ, עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל" | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}} | {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | ||