חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''חכמות חיצוניות''' הוא החקר והעיון בענייני העולם ומציאותו. להבדיל מחכמת ה[[תורה]] העוסקת בחקר חכמת האלוקים ורצונו. לימוד זה אסור על פי ההלכה, אמנם במקרים מסויימים יש היתר לכך.
'''חכמות חיצוניות''' הוא החקר והעיון בענייני העולם ומציאותו. להבדיל מחכמת ה[[תורה]] העוסקת בחקר חכמת האלוקים ורצונו. לימוד זה אסור על פי ההלכה, אמנם במקרים מסויימים יש היתר לכך.
==גדרם==
==גדרם==
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת למידת שפות חדשות, לימודי חול וכו', לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. הבעיה בלימוד כזה היא שהרבה פעמים בלימודים אלו יש את היפך ה[[אמונה]].
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת למידת שפות חדשות, לימודי חול וכו', לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. הבעיה בלימוד כזה היא שהרבה פעמים בלימודים אלו יש את היפך ה[[אמונה]].


שורה 12: שורה 12:


==ההיתר==
==ההיתר==
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<ref>[[תניא]] סוף פרק ט'</ref>
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ט'.}}.


הרבי במכתב<ref>[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תצה.</ref> מבאר ומונה 6 סוגים שונים של לימוד חכמות האומות.
הרבי במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תצה.}}. מבאר ומונה 6 סוגים שונים של לימוד חכמות האומות.


א. לימוד מתוך ה[[תורה]], בהיותה ה'מפה' של כל ה'בניין' - ה[[עולם העשיה הגשמי|עולם]] כמובא במדרש.<ref>[[בראשית רבה]] בתחילתו.</ref> - דין לימוד זה הוא [[לימוד תורה]] ממש.
א. לימוד מתוך ה[[תורה]], בהיותה ה'מפה' של כל ה'בניין' - ה[[עולם העשיה הגשמי|עולם]] כמובא במדרש{{הערה|[[בראשית רבה]] בתחילתו.}}. - דין לימוד זה הוא [[לימוד תורה]] ממש.


ב. לימוד דברים שה[[תורה]] מצווה ללמדם. כדוגמת המצווה לחשב את [[זמן המולד]] על פי מסלולי ה[[ירח]],<ref>[[משנה תורה]] הלכות [[קידוש החודש]] פרק א' הלכה ז'.</ref> ומצווה על בית דין לדעת דרכי [[עבודה זרה]] ו[[כישוף]] על מנת לדון כראוי. - דין לימוד זה הוא [[מצווה]].
ב. לימוד דברים שה[[תורה]] מצווה ללמדם. כדוגמת המצווה לחשב את [[זמן המולד]] על פי מסלולי ה[[ירח]]{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות [[קידוש החודש]] פרק א' הלכה ז'.}}, ומצווה על בית דין לדעת דרכי [[עבודה זרה]] ו[[כישוף]] על מנת לדון כראוי. - דין לימוד זה הוא [[מצווה]].


ג. לימוד כשהוא במקום שאסור ללמוד תורה.<ref>עיין ב[[אחרונים]] [[שולחן ערוך]] אורח חיים ריש סימן פ"ה. בדוגמת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שלמד מסלולי גרמי השמים בזמן שנפנה ל[[בית הכסא|בית המים]]</ref> - דין לימוד זה הוא [[מצווה]], אבל באופן שלישי.
ג. לימוד כשהוא במקום שאסור ללמוד תורה{{הערה|עיין ב[[אחרונים]] [[שולחן ערוך]] אורח חיים ריש סימן פ"ה. בדוגמת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שלמד מסלולי גרמי השמים בזמן שנפנה ל[[בית הכסא|בית המים]].}}. - דין לימוד זה הוא [[מצווה]], אבל באופן שלישי.


ד. לימוד '''לצורך''' קיום מצווה,<ref>כ[[רב (אמורא)|רב]] שלמד אצל רועה איזה [[מום]] קבוע ואיזה עובר.</ref> - לימוד זה דינו כ[[הכשר מצווה]].
ד. לימוד '''לצורך''' קיום מצווה{{הערה|כ[[רב (אמורא)|רב]] שלמד אצל רועה איזה [[מום]] קבוע ואיזה עובר.}} - לימוד זה דינו כ[[הכשר מצווה]].


ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך פרנסה<ref>ראה [[דרך מצוותיך]] קד, ב.</ref>, או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר.
ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך פרנסה{{הערה|ראה [[דרך מצוותיך]] קד, ב.}}, או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר.


ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].