31,229
עריכות
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''שבת של שמחה''' ("דער פרייליכער שבת") הוא כינוי לשבת שחלה אחרי ל"ג בעומר, אותה נהגו החסיד...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
שיאה של החגיגה היתה בשבת הסמוכה לל"ג בעומר{{הערה|כאשר ל"ג בעומר חל בסמיכות לשבת, בימים חמישי או שישי, נמשכה החגיגה עד לשבת שאחרי.}}, שהיתה נחגגת כמו יום טוב של ממש, בדומה ל[[שבת בראשית]] שלאחר שמחת תורה, בהתוועדות ובשמחה מיוחדת, והיו מכנים אותה "שבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת"){{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]], ב, עמוד קכ-קכא.}}. | שיאה של החגיגה היתה בשבת הסמוכה לל"ג בעומר{{הערה|כאשר ל"ג בעומר חל בסמיכות לשבת, בימים חמישי או שישי, נמשכה החגיגה עד לשבת שאחרי.}}, שהיתה נחגגת כמו יום טוב של ממש, בדומה ל[[שבת בראשית]] שלאחר שמחת תורה, בהתוועדות ובשמחה מיוחדת, והיו מכנים אותה "שבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת"){{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]], ב, עמוד קכ-קכא.}}. | ||
==מנהגים דומים== | |||
לקראת ל"ג בעומר [[תש"נ]] הגיעה קבוצת אורחים מהעיר [[צפת]] לחגוג עם הרבי את יום ל"ג בעומר, ובהתוועדות של שבת הזכיר הרבי את מנהגם של אנשי צפת לחגוג בצורה מיוחדת את השבת שלפני כאשר היא חלה בסמיכות לל"ג בעומר, כאשר המנהג היה לשבות במירון ולשחוט כבשים במיוחד לכבוד השבת וחגיגות ל"ג בעומר{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15957&st=&pgnum=192 התוועדויות חלק ג' עמוד 176].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||