בחירות תשמ"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 47 בתים ,  16 במאי 2020
אין תקציר עריכה
(הגהה)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


== מערכת הבחירות==
== מערכת הבחירות==
בשנת [[תשמ"ח]] החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעינו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]] ועוד}} כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע{{הערה|שהיה העיתון שייצג את אגודת ישראל והיה בטאונה הרשמי, ובאותם ימים העיתון היחיד לשומרי התורה והמצוות בארץ.}}, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש יישיבת פונביז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להורות לקראת בחירות של שנת [[תשד"מ]] להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, ולפתוח בשנת [[תשמ"ה]] עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]].
בשנת [[תשמ"ח]] החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעינו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]] ועוד}} כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע{{הערה|שהיה העיתון שייצג את אגודת ישראל והיה בטאונה הרשמי, ובאותם ימים העיתון היחיד לשומרי התורה והמצוות בארץ.}}, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש יישיבת פונביז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להורות לקראת בחירות של שנת [[תשד"מ]] להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, ולפתוח בשנת [[תשמ"ה]] עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]].


צעד זה היווה סכנה לייצוג היהודים שומרי התורה והמצוות בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביות שקיבלה המפלגה היה כארבע מנדטים, ובבחירות הקודמות לאלו שעתידות היו להערך בתשמ"ט קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה ראש ישיבת פונביז' לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שאם אכן תפוצל המפלגה - ייתכן וחלק מאלו שהצביעו בהתחלה לאגודת ישראל לא יצביעו לאף אחת מהמפלגות הללו, ולמעשה שתיהן יישארו מחוץ לכנסת, ולא יהי מי שייצג את ציבור שומרי התורה ודרישותיו, בפרט שבאותם ימים נידונו נושאים מרכזיים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].
צעד זה היווה סכנה לייצוג היהודים שומרי התורה והמצוות בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביות שקיבלה המפלגה היה כארבע מנדטים, ובבחירות הקודמות לאלו שעתידות היו להערך בתשמ"ט קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה ראש ישיבת פונביז' לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שאם אכן תפוצל המפלגה - ייתכן וחלק מאלו שהצביעו בהתחלה לאגודת ישראל לא יצביעו לאף אחת מהמפלגות הללו, ולמעשה שתיהן יישארו מחוץ לכנסת, ולא יהי מי שייצג את ציבור שומרי התורה ודרישותיו, בפרט שבאותם ימים נידונו נושאים מרכזיים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].
שורה 12: שורה 12:
[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל הלפרט עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]
[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל הלפרט עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]


בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}} ומטעם חב"ד כיהן כחבר כנסת הרב [[אליעזר מזרחי]], בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}}, בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.


עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "יהדות התורה". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}.
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "יהדות התורה". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}.
16

עריכות