יצחק זילברשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

הערה
(הערה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(33 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{דמות
{{דמות
|שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן
|שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן
|תמונה=
|תאריך לידה= [[תרצ"ד]]
|תאריך לידה= [[תרצ"ד]]
|מקום לידה=בנדין, [[פולין]]
|מקום לידה=בנדין, [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה,  
|תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי,  
|רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]]  
|רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]]  
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
}}
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ"ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי, רב שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]] ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה. חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת והוא משמש גם ראש כולל בית דוד בחולון.
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ"ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' ב[[חולון]] וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 17: שורה 19:
הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.
הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.


ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה.
ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.


בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]].
בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]].


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד והרבי==
במענה ששיגר לשואל שתמה האם מזה שבישיבת פוניבז' לא מצוי (כל כך) לימוד [[תורת החסידות]] יש ללמוד שקיימת התנגדות של גדולי ישראל ומורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה נחרצת וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] (משגיח ומורה דרך דפונביז')"{{מקור}}.
מידי שנה היה מקבל דרך הרב [[בנימין זאב סגל]] ג' מצות לליל הסדר שנשלחו מהרבי לחלוקה בארץ הקודש{{הערה|לפי מה שסיפר במפגש עם חברי 'מכון אור החסידות'}}.


בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] השתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי. הוא מסר שיעור ב[[הלכה]] והדברים אף נדפסו בספר מיוחד בו הופיעו דברי כלל הרבנים שנאמו בכינוס תורה{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]]}}.
כמה פעמים בספריו מביא את דברי הרבי.


ב[[תשמ"ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו"ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם.  
במענה ששיגר לשואל שתמה האם מכך שבישיבת פוניבז' לא מצויים ספרי [[חסידות]] יש להסיק שקיימת התנגדות של מורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]]  
- משגיח ומורה דרך דפונביז'".


בעיצומה של חופשת הקיץ בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] של אדמו"ר הזקן שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]], בבית חב"ד בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור והתיישב לצד הרב גרוסמן כשהוא מאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור.
בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי השתתף ונשא דברים בענייני [[הלכה]]. לאחר מכן הועלו הדברים על הכתב בידי הרב [[טובי והבה]], והוגהו על ידי הרב זילברשטיין{{הערה|'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים (חולון)' ע' 6}} עבור הדפסתם ב'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים' ה"מוגש ומוקדש בהערצה עמוקה על ידי הכותבים ת"ח ורבנים גדולים רובם מהעיר חולון למעלת כבוד קדושת אדמו"ר ראש גולת אריאל, הגאון האמיתי, חכם הרזים, מקים עולה של תורה בכל קצווי העולם, לוחם מלחמות ה' ביד רמה וכו' רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לשנת השמונים לאויוש"ט"{{הערה|שם - הערה 1}}.


בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש"פ]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח"ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך', עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח, ולאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|לפני פתיחת הספר עיין בנוסח שהתנוסס על הכריכה "שבעים שנה לנשיאות כ"ק [[אדמו"ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]]" והכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}.  
ב[[תשמ"ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו"ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם. הסכמה זו ניתנה בהמשך למענה הרבי לרב גוראריה לקבל הסכמות לספרו גם מרבנים מחוץ לחב"ד{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ז ע' 68}}.


חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה [[מעייני הישועה]] שנמצא בפיקוחו ההלכתי של הרב זילברשטיין.  
בכ"ח [[טבת]] [[תשס"ט]] תועד כשהוא משוחח עם מזכירו של הרבי הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ברחבת הכותל המערבי כשבשיחתם משתתף אך הרב [[שמואל רבינוביץ]]{{הערה|1= [https://col.org.il/news/26527 תיעוד השיחה עם המזכיר]{{חב"ד און ליין}}}}


חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב [[דב קוק]] מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר [[טבריה]].
בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]]. השיעור התקיים על ידי [[בית חב"ד]] בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]] ונערך ב[[בית הכנסת צמח צדק]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור כשהוא מתיישב בראשו לצד הרב גרוסמן ומאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=74385 גלריית תמונות מהשיעור] {{שטורעם}}}}.
 
בחודש [[חשוון]] [[תשע"ז]] נפגש עם משלחת מועצת [[מרכז רבני אירופה]], עודד אותם בפעילותם והשיב על ספיקותיהם ושאלותיהם המתעוררות בפעולותיהם{{הערה|[https://col.org.il/news/100857 הרב זילברשטיין ורבני חב"ד מ'מרכז רבי אירופה' {{חב"ד און ליין}}]}}.
 
בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש"פ]] ב[[צפת]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח"ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך'{{הערה|על הכריכה נכתב: "שבעים שנה לנשיאות כ"ק [[אדמו"ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]]" והתנוססה הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}, עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח. לאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|יצויין כי הדבר נעשה לעיני קהל ליטאי גדול שצפה ביחסו החיובי אל תלמידי התמימים}}.
 
בח"י תמוז תשפ"ג קיבל בביתו את רבני מכון [[אור החסידות]] שהעניקו לו סדרת הספרים חדשה שיצאה לאור ע"י המכון המנגישה חידושים וביאורים של הרבי בצורה מעובדת{{הערה|[https://col.org.il/news/146452 תיעוד בלעדי: הרבנים החב"דים בבית חבר 'המועצת' בבני ברק]}}
 
חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא תחת פיקוחו ההלכתי.
 
חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב דב קוק מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר [[טבריה]].


===ספריו===
===ספריו===
שורה 49: שורה 62:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
משתמש אלמוני