יום הולדת: הבדלים בין גרסאות בדף

יום הולדת (עריכה)

גרסה מ־21:52, 9 במאי 2020

נוספו 9,296 בתים , 9 במאי 2020

הרחבה...

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,671

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''יום הולדתו''' של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך ה[[לידה]] שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.
-==היחס הראוי ליום זה==
+==במקורות==
-הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא{{הערה|1=בראשית מ, כ.}} בקשר לפרעה מלך מצרים. הקשרו השלילי של יום זה מנע מרבים וטובים לציין את יום הולדתם.
+מצויים מקורות רבים למשמעותו המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.
-למרות זאת, בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט"ז ע' מה כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך אף שלא ברבים ובפרסום - זהו המקור הטוב ביותר.}}.
+ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}.
+ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] ו[[דוד המלך]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.
+כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}.
+אדמו"ר הזקן כותב בלקוטי תורה: "נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/50b.htm שיר השירים נ, ב].}}, דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד"א כתב על הפסוק במשלי "עת ללדת" שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.
+===ציון יום ההולדת===
+המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.
+בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי'שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז.}}.
+כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהרי´ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.
+אצל חסידים ישנה ברכה המיוחסת ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג או יארן בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות).{{הערה|יעקב וינברגר, מרדכי (מוטי) זפט, '''יום שאדם נולד בו, ימי הולדת במסורת ישראל''', פתח תקווה, הוצאת כתר הזהב תשס"ד עמוד 15, המקורות למנהג יום ההולדת.}}.
+רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.
+הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".
+רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'דצקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי מה שכלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.
+עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד"ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/index.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}.
+==בחסידות חב"ד==
+בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.}}.
 [[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] אף פתח ב[[מבצע יום הולדת]].
-בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]].
+בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]]{{הערה|בדומה לכך מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 ראוהו תלמידיו בוכה, וכששאלוהו לסיבת הבכי, השיב שזה משום שעשה חשבון נפש.}}.
 ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]]{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת] בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]}}, חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]]}}
@@ שורה 16: / שורה 42: @@
 מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את ה[[גאולה]], השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.
+בנוסף לכך מציין הרבי, שכיון וביום הבר מצוה צריכה להיות שמחה גדולה כמו ביום החופה, ובכל שנה ההמשכות של אותו יום חוזרות ונעורות, צריכה להיות שמחה ביום ההולדת מצד השמחה שחוזרות ונעורות ההמשכות של יום הבר מצווה{{הערה|שם=חי אלול כב|שיחת ח"י אלול תשכ"ב בתחילתה.}}.
 בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.