10
עריכות
מ
←תולדות חיים
Naftaly1978 (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים) |
Naftaly1978 (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל-60 שנה. | הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל-60 שנה. | ||
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז [[ | נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים". | ||
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב. | כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו היתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. הוא קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. | הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו היתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. הוא קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. | ||
בתקופה ההיא נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש [[ | בתקופה ההיא נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]], בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל. | ||
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו בנמצא כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו בנמצא כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | ||