321
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
:בנוגע לחז"ל: תנ"ך זה גם תורה נביאים כותבים ובכ"ז זה כתוב פעמיים. כנ"ל - תושבע"פ זה משנה וגמרא, ובכל זאת שניהם כתובים. חז"ל הוא מושג כללי עוד יותר מאמוראים ותנאים וע"כ ראוי שיהיה בנפרד, והראיה הכי חזקה לכך היא עצם העובדה שבחב"דפדיה יש ערך בשם חז"ל אף שישנו ערך כבר על תנאים ואמוראים. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י"ג באייר ה'תש"ף • | :בנוגע לחז"ל: תנ"ך זה גם תורה נביאים כותבים ובכ"ז זה כתוב פעמיים. כנ"ל - תושבע"פ זה משנה וגמרא, ובכל זאת שניהם כתובים. חז"ל הוא מושג כללי עוד יותר מאמוראים ותנאים וע"כ ראוי שיהיה בנפרד, והראיה הכי חזקה לכך היא עצם העובדה שבחב"דפדיה יש ערך בשם חז"ל אף שישנו ערך כבר על תנאים ואמוראים. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י"ג באייר ה'תש"ף • | ||
::כשהערך נכתב, המחשבה אכן היתה שהביטוי חז"ל הוא ביטוי כולל שלא ניתן להפנות אותו לא לתנאים ולא לאמוראים, ואכן כשאומרים 'תקנת חז"ל' וכדומה, מתכוונים לתקופה הכללית. לטעמי צריך לכלול את התנאים והאמוראים בתוכו. כלומר שאין זה רק שלשניהם קוראים באותו שם, אלא שאכן זהו ביטוי כולל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:29, י"ג באייר, ה'תש"ף 13:29, 7 במאי 2020 (IST) | ::כשהערך נכתב, המחשבה אכן היתה שהביטוי חז"ל הוא ביטוי כולל שלא ניתן להפנות אותו לא לתנאים ולא לאמוראים, ואכן כשאומרים 'תקנת חז"ל' וכדומה, מתכוונים לתקופה הכללית. לטעמי צריך לכלול את התנאים והאמוראים בתוכו. כלומר שאין זה רק שלשניהם קוראים באותו שם, אלא שאכן זהו ביטוי כולל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:29, י"ג באייר, ה'תש"ף 13:29, 7 במאי 2020 (IST) | ||
:::בפועל ממש זכו חז"ל לשלשה ערכים, והיות וגם אמוראים ותנאים הם שמות כלליים, כדאי להזכיר אותם גם בנפרד. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י"ג באייר ה'תש"ף • |
עריכות