ליבוי: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 12 בתים ,  7 במאי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
אין עדויות ברורות מתי החלו חסידי חב"ד להתיישב בעיר, אך בשנת [[תרמ"ה]] כבר גדל דור שלישי (לפחות) של חסידי חב"ד בעיר, אז התגוררו בעיר עשרות רבות של משפחות.
אין עדויות ברורות מתי החלו חסידי חב"ד להתיישב בעיר, אך בשנת [[תרמ"ה]] כבר גדל דור שלישי (לפחות) של חסידי חב"ד בעיר, אז התגוררו בעיר עשרות רבות של משפחות.


הרב [[יעקב לנדא]], (תרנ"ג - תשמ"ו), ששימש כ"רב החצר" בבית [[אדמו"ר הרש"ב]] ולימים כרבה של העיר בני ברק, יצא מ[[רוסיה]] בתחילת שנת [[תרפ"ח]] והלך לליבוי, שם התגורר גיסו. לקראת נסיעתו לליבוי כתב אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל חסדן - מחסידי חב"ד בעיר - שייתיעץ עם הרב יעקב לנדא אודות ה'חדרים' שאודותם רצה הרב חסדן לדבר עמו (עם אדמו"ר הריי"צ).
הרב [[יעקב לנדא]], (תרנ"ג - תשמ"ו), ששימש כ"רב החצר" בבית [[אדמו"ר הרש"ב]] ולימים כרבה של העיר בני ברק, יצא מ[[רוסיה]] בתחילת שנת [[תרפ"ח]] והלך לליבוי, שם התגורר גיסו. לקראת נסיעתו לליבוי כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' שמואל חסדן - מחסידי חב"ד בעיר - שיתייעץ עם הרב יעקב לנדא אודות ה'חדרים' שאודותם רצה הרב חסדן לדבר עמו (עם אדמו"ר הריי"צ).


ב[[כ"ח ניסן]] עורר אותו אדמו"ר הריי"צ לקבל את הרבנות בעיר, וב[[י"ז תשרי]] [[תרפ"ט]] חתמו כ40 מראשי הקהילה החסידית בעיר על כתב מינוי לרבנות הקהילה.
ב[[כ"ח ניסן]] עורר אותו אדמו"ר הריי"צ לקבל את הרבנות בעיר, וב[[י"ז תשרי]] [[תרפ"ט]] חתמו כ40 מראשי הקהילה החסידית בעיר על כתב מינוי לרבנות הקהילה.
שורה 19: שורה 19:
בשנת [[תרצ"ב]] אף היה דיון אודות מינוי הרב לנדא כרבה הכללי של העיר, וה[[רוגוצ'ובר|ראגאטשובער]] אף כתב על כך לקהילה היהודית בעיר.
בשנת [[תרצ"ב]] אף היה דיון אודות מינוי הרב לנדא כרבה הכללי של העיר, וה[[רוגוצ'ובר|ראגאטשובער]] אף כתב על כך לקהילה היהודית בעיר.


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{עיירות בלטביה}}
{{עיירות בלטביה}}
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:לטביה]]
[[קטגוריה:לטביה]]