אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 63 בתים ,  6 במאי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]] <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.


==קימוה==
[[הבעל שם טוב]] מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו. <ref>כתר שם טוב, הוספות, קנד</ref>
==הגדרת המושג==
==הגדרת המושג==
מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין ה[[חסידים]]:
[[הבעל שם טוב]] מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, קנד.}}.
 
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
 
===ר' אייזיק מהומיל===
===ר' אייזיק מהומיל===
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים.<ref>ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.</ref>
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.
 
===ר' שמואל===
===ר' שמואל===
בקובץ '[[התמים]]' <ref>חוברת ז' עמודים 742-744 {{ewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49984&st=&pgnum=774?}}</ref> מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
 
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[נשיא הדור]]
*[[נשיא הדור]]
*[[התקשרות]]
*[[התקשרות]]
*[[אדמו"ר]]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}