לימוד התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

לימוד התורה (עריכה)

גרסה מ־05:19, 6 במאי 2020

נוספו 4,777 בתים , 6 במאי 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

פיצי

321

עריכות

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}.
-==הלימוד בפה==
+===מעלת זכירת הלימוד===
+בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") גם כאשר אינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. ולכן אומרת הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שאיזהו [[תלמיד חכם]] "כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום, ואומר", וישנו חיוב לכבד ולעמוד מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו.
+[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}.
+==לימוד בפה==
 ===בתורת הנגלה===
@@ שורה 23: / שורה 29: @@
 [[דיבור|כח הדיבור]] של האדם הוא מיועד בדרך כלל עבור הזולת, שיוכל להשתתף בשכלו ומדותיו. בלימוד ישנם פעמים שאדם נחשב "זולת" אל עצמו, והוא כאשר בשעת הלימוד מפריעות לו [[מחשבות זרות]], ואזי מועיל הלימוד בקול, כדי לגרש את ה[[מחשבות זרות|מחשבה זרה]], וכדי שיתרכז בלימודו{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 218.}}.
+==לימוד התורה ברחוב==
+בתורה כתוב אודות לימוד התורה{{הערה|דברים יא, יג.}}: "ושמתם את הדברים האלה על לבבכם . . ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", ולמדו בגמרא{{הערה|מסכת ברכות יג, ב.}} שצריך ללמד את בנו תורה "כי היכי דליגרסו בהו", ומסביר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] פ"א קונטרס אחרון א'.}} שכוונת הגמרא היא שצריך ללמדו עד שיוכל לגרוס את תלמודו כשהוא "ובלכתך בדרך".
+מעלת חזרת אותיות התורה בעל פה מוזכר ומבואר במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]].
+בשנת [[תש"ב]], התחיל [[אדמו"ר הריי"צ]] לדבר רבות על מעלת אמירת אותיות התורה, בקשר עם הקרירות הכפרנית ששררה ברחובות [[אמריקה]] בקשר ל[[יהדות]], החל מדברים שאמר לפני חברי [[מחנה ישראל]] ובהמשך לכך התקיים (ב[[איסרו חג]] [[שבועות]] אותה שנה) חלוקת משניות בע"פ. בתקופה זו הסביר{{הערה|נדפס ספר השיחות תש"ב עמוד 116, 128 - חלק הובא בהיום יום יא' טבת. ובהיום יום ט' סיון}}, שחיי האדם תלויים באיכות האויר שנושם, לכן צריך לגרום שהאויר שנושם יהיה אויר התורה שאז החיים הם בריאים, ולא אויר של כפירה שאז החיים חולניים, והדרך לטהר את האויר הוא על ידי אמירת אותיות תורה כשמהלך בדרך - בחוץ, וזה מביא "שמירה כללית ושמירה פרטית", וזה מחייב כל אחד לדעת חלק בתורה שיודע בעל פה שיוכל ללמדו ברחוב.
+עוד אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות אמירת אותיות התורה{{הערה|ספר המאמרים אידיש עמוד 92. הובא ב[[היום יום]] ה' שבט.}} (תרגום מאידיש): "אדם צריך להרבות באמירת אותיות התורה (אמירת תהלים, חזרת משניות), מתי והיכן שהוא יכול, כדי לחזק את קיום העולם, בכדי להנצל מ[[חיבוט הקבר]] ו[[כף הקלע]], ולזכות לכל הגילויים הנעלים".
+את סגולת אמירת אותיות התורה כדי להינצל מהעונשים [[חיבוט הקבר]] ו[[כף הקלע]], מפרט [[הרבי]]{{הערה|היום יום ז' שבט.}}, ש"השעור להפטר מחבוט הקבר הוא שחלק ששי מהמעת לעת יאמר אותיות התורה, תהלים כו' לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום כמה שיש ביכלתו משניות תניא תהלים בעל פה".
 == השוואת תלמוד תורה לקיום המצות ==