37,399
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}} | {{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}} | ||
[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר תרס"א]] - [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]) (10 בפברואר 1988)) | [[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר תרס"א]] - [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]) (10 בפברואר 1988)) היא בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשתו של [[הרבי]]. | ||
== | ==תולדות חייה== | ||
נולדה ביום [[שבת קודש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] | נולדה ביום [[שבת קודש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביץ' שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע"ו]] עברו ל[[רוסטוב]] | גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע"ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]]}}, בשנת [[תרפ"ד]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[אדמו"ר הריי"צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל הג.פ.או. שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ואח"כ העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שאדמו"ר הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}. | ||
בשנת [[תרפ"ז]], כשנאסר אביה, היתה הראשונה שהודיע זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הבשורה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, | בשנת [[תרפ"ז]], כשנאסר אביה, היתה הראשונה שהודיע זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הבשורה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, היתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד. | ||
===חתונתה=== | |||
{{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}} | {{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}} | ||
ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]] | ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה היתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}. | ||
ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה. | ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה. | ||
על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ - 5,000 איש. | |||
השושבינים היו: [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ. | השושבינים היו: [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]. | במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]. | ||
== | ===לאחר חתונתה=== | ||
לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב - [[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת). | לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב - [[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת). | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה. | בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה. | ||
== | ===הסתלקותה=== | ||
== | |||
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית]] | [[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית]] | ||
ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]] נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה. | ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]] נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה. | ||
| שורה 74: | שורה 58: | ||
==קרן החמ"ש== | ==קרן החמ"ש== | ||
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם '''קרן החמ"ש''' שיעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת ר' [[יהודה קרינסקי]]. | בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם '''קרן החמ"ש''' שיעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת ר' [[יהודה קרינסקי]]. | ||
==אישיותה== | |||
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי. | |||
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת. | |||
===משמעות שמה=== | |||
'''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת. | |||
'''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח. | |||
'''הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, וע"י העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב}}. | |||
[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]] | |||
== מוסדות שהוקמו על שמה == | == מוסדות שהוקמו על שמה == | ||