הרבנית חיה מושקא שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (עריכה)

גרסה מ־17:36, 4 במאי 2020

נוספו 1,578 בתים , 4 במאי 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

חב"דניק

2,357

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}
-[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר תרס"א]] - [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]) (10 בפברואר 1988)) נולדה ביום [[שבת קודש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר תרס"א]] - [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]) (10 בפברואר 1988)) היתה בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשתו של [[הרבי]].
-==תולדותיה==
+==צעירותה==
-גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]] ואחר כך ב[[רוסטוב]], [[לנינגרד]] וב[[ריגא]]. בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]], ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]].
+נולדה ביום [[שבת קודש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-בשנת [[תרפ"ז]] כשגלה אביה נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, והיתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.
+גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע"ו]] עברו ל[[רוסטוב]]<ref>הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]]</ref>, בשנת [[תרפ"ד]] ל[[לנינגרד]]<ref>כאשר היה על [[אדמו"ר הריי"צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל הג.פ.או. שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חי' מושקא, ואח"כ העביר גם את שאר בני ביתו.</ref> ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]]<ref>לאחר שאדמו"ר הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.</ref>.
-ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].
+בשנת [[תרפ"ז]], כשנאסר אביה, היתה הראשונה שהודיע זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הבשורה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, והיתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.
-ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.
+==חתונתה==
+{{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}
+ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]<ref>החתונה היתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.</ref>.
+ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.
 אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ - 5,000 איש.
 השושבינים היו: [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.
+במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].
+==השנים הבאות==
 לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב - [[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).