כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] רבים מכל שכבות הציבור [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו בכל תחומי החיים, מאז [[ג' תמוז|הסתתרותו של הרבי מעינינו]]. לאחר כתיבת המכתב, מכניסים אותו אל אחד מכרכי [[אגרות קודש|אגרות הקודש של הרבי]], ובעמודים החופפים על המכתב נמצאת לרוב התייחסות קולעת לבעיית השואל והדרכה כיצד לנהוג.

לאחר כ"ז אדר כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]], כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה תשובות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום או תשובה לשאלה שנשאלו באותו הזמן. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הבין כי יש בזה ענין לא רגיל.  

 

באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, אז הוא פתח באגרות וראה תשובה שהרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר.

 

באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שקרו לו דרך האגרות קודש ובעקבות זאת הדברים התפרסמו, ואנשים הגיעו, שאלו וביררו וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}.

 

 

בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי תשמ"ט]}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה.

מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{מקור}}.

יש מהמשפיעים ובראשם הרב [[זמרוני ציק]]{{מקור}} שאומרים שזוהי הדרך  לקשר אנשים לרבי בזמננו זה. ואכן מוקמים מדי שנה דוכנים לכתיבה לרבי, באירועים מרכזיים שונים, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות.