37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יואל סירקיש''' (השכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי [[הפוסקים]] שבדורו. | |||
רבי '''יואל סירקיש''', המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי [[הפוסקים]] שבדורו. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לאביו | נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'[[שכ"א]]. | ||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'[[שע"ה]] נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'[[שע"ה]] נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | ||
הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת [[ת']]. | הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת [[ה'ת']]. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב| שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | ||
הוא גם מוזכר רבות במכתבים ושיחות של [[הרבי]]. | הוא גם מוזכר רבות במכתבים ושיחות של [[הרבי]]. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
==לימוד קבלה== | ==לימוד קבלה== | ||
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי | בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך. | ||
====חיבוריו==== | ====חיבוריו==== | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
*ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]]. | *ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]]. | ||
*חידושים על הש"ס. | *חידושים על הש"ס. | ||
*הגהות על הש"ס | *הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]]}}. (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | ||
====רבותיו==== | ====רבותיו==== | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
====משפחתו==== | ====משפחתו==== | ||
*אשתו מרת בילא{{ | *אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] [[שצ"ח]].}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב. | ||
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{ | *בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}. | ||
*בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז{{ | *בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}. | ||
*בתו אשת | *בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערת שוליים|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||