31,404
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
בצעירותו למד בבית אצל אביו עד גיל 9, ולאחר מכן גלה למקום תורה על אף גילו הצעיר, ונדד בין ישיבות שונות עד שהגיע ל[[ישיבת וולוז'ין]] שם למד במשך שלוש שנים ונמנה על ראשוני התלמידים וקיבל תורה מפי [[הנצי"ב מוולוז'ין]] וחתנו ר' [[חיים מבריסק]], בעקבות לימודיו בישיבת וולוז'ין, ושילב באישיותו את החינוך החסידי-חב"די והחינוך של דרך הישיבות הליטאיות. הוסמך לרבנות, ואף קיבל סמיכה לשמש כשוחט ובודק. | בצעירותו למד בבית אצל אביו עד גיל 9, ולאחר מכן גלה למקום תורה על אף גילו הצעיר, ונדד בין ישיבות שונות עד שהגיע ל[[ישיבת וולוז'ין]] שם למד במשך שלוש שנים ונמנה על ראשוני התלמידים וקיבל תורה מפי [[הנצי"ב מוולוז'ין]] וחתנו ר' [[חיים מבריסק]], בעקבות לימודיו בישיבת וולוז'ין, ושילב באישיותו את החינוך החסידי-חב"די והחינוך של דרך הישיבות הליטאיות. הוסמך לרבנות, ואף קיבל סמיכה לשמש כשוחט ובודק. | ||
בשנת [[תרנ"ב]] בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת פרומה דבורה, בת הרב אברהם הכהן אהרונסון מלאדי{{הערה|אחיו של הרב [[שלמה אהרונסון]], מגדולי חסידי קאפוסט, ורבה של קייב ומאוחר יותר בתל אביב, ושל מרת שינא בלומה חורגין, אמו של החסיד ר' [[איצ'ה חורגין.}}, וקיבל תורה מפי הגאון הליטאי ר' [[יצחק אלחנן ספקטור]], שימש תקופה קצרה כראש ישיבה ב[[בברויסק]], ובשנת [[תרס"א]] התמנה לרב בעיר אבוליץ שבפלך מוהילוב, וכעבור אחת עשרה שנים עבר לכהן כרבה של קרוצ'ה הסמוכה, כממלא מקומו של חותנו שנפטר באותה שעה. | בשנת [[תרנ"ב]] בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת פרומה דבורה, בת הרב אברהם הכהן אהרונסון מלאדי{{הערה|אחיו של הרב [[שלמה אהרונסון]], מגדולי חסידי קאפוסט, ורבה של קייב ומאוחר יותר בתל אביב, ושל מרת שינא בלומה חורגין, אמו של החסיד ר' [[איצ'ה חורגין]].}}, וקיבל תורה מפי הגאון הליטאי ר' [[יצחק אלחנן ספקטור]], שימש תקופה קצרה כראש ישיבה ב[[בברויסק]], ובשנת [[תרס"א]] התמנה לרב בעיר אבוליץ שבפלך מוהילוב, וכעבור אחת עשרה שנים עבר לכהן כרבה של קרוצ'ה הסמוכה, כממלא מקומו של חותנו שנפטר באותה שעה. | ||
בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] סייע לפליטים היהודים שהגיעו לאזורו, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בן 52, עלה לארץ ישראל. שימש כרב ושוחט במושבה בת שלמה שבמורדות הגרמל, וכעבור זמן עבר לתל אביב ושימש כמזכירו של הרב הראשי [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]. לאחר עלותו לארץ נמנה על חוגי המזרחי, וכך שילב באישיותו גוונים רבים. | בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] סייע לפליטים היהודים שהגיעו לאזורו, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בן 52, עלה לארץ ישראל. שימש כרב ושוחט במושבה בת שלמה שבמורדות הגרמל, וכעבור זמן עבר לתל אביב ושימש כמזכירו של הרב הראשי [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]. לאחר עלותו לארץ נמנה על חוגי המזרחי, וכך שילב באישיותו גוונים רבים. |
עריכות