שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,370 בתים ,  16 באפריל 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|איור של קריעת ים סוף]]
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|איור של קריעת ים סוף]]
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]], החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]], החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].
==אירועים שהתרחשו בתאריך זה==
חז"ל גילו שבתאריך זה הונחה תיבתו של משה ביאור ועמרם פנה למרים בתו ואמר לה: "היכן נבואתך?", והיא ניצבה מרחוק לדעת מה יעשה לו וכיצד תתקיים נבואתה "עתידה אמי שתלד בן שיגאל את ישראל".
שמונים שנה מאוחר יותר, בלילה זה אירע נס [[קריעת ים סוף]].


== ענין החג ==
== ענין החג ==
שורה 10: שורה 15:
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהיתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהיתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.


==ברכת שהחיינו==
==הלכות ומנהגים==
===ברכת שהחיינו===
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.


רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר לפני הקידוש בליל שביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו{{הערה|1=התבאר באריכות ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296205 שיחת אחרון של פסח תשכ"ג].}}.
רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר לפני הקידוש בליל שביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו{{הערה|1=התבאר באריכות ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296205 שיחת אחרון של פסח תשכ"ג].}}.
===להישאר ערים===
בליובאוויטש נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.
אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין.
רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמרי אדמו"ר הזקן על הפטרת אחרון של פסח: "והניף ידו על הנהר", ומאמר "והחרים ה' את לשון ים מצרים".
בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
31,665

עריכות