צבי אלימלך הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


== הקשר לחב"ד==
== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מ[[צאנז]] שומר על קשר של ידידות עם חב"ד. הרב [[אליהו שמרלר]] ששימש כראש הישיבה המרכזית של החסידות והיה מהקורבים ביותר לאדמו"ר הינו מהרבנים הראשונים שחתמו על פסק הדין כי הרבי הינו נביא על פי הלכה והוא המלך המשיח. בעת בה העונק לאדמו"ר ביאור על ספר ה[[תניא]] אמר: "ספר ה[[תניא]] הוא מראשוני הספרים החסידיים, לבד מספר התולדות שנדפס בראשונה. על גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, פעמים שנכנסים אלי אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, ואני שואל אותם, האם על ספר התניא כבר הספקתם לעבור וללמוד?... יש שטועים לחשוב שהספר שייך רק לליובאויטש, אך כמובן שזה טעות ספר התניא היא אחד מעיקרי ספרי החסידות, שמבאר עיקרי ויסוד דרך החסידות". האדמו"ר מרבה לעורר על חשיבות הלימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]  
האדמו"ר מ[[צאנז]] שומר על קשר של ידידות עם חב"ד. הרב [[אליהו שמרלר]] ששימש כראש הישיבה המרכזית של החסידות והיה מהקורבים ביותר לאדמו"ר הינו מהרבנים הראשונים שחתמו על פסק הדין כי הרבי הינו נביא על פי הלכה והוא המלך המשיח. בעת בה העונק לאדמו"ר ביאור על ספר ה[[תניא]] אמר: {{ציטוטון|ספר ה[[תניא]] הוא מראשוני הספרים החסידיים, לבד מספר התולדות שנדפס בראשונה. על גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, פעמים שנכנסים אלי אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, ואני שואל אותם, האם על ספר התניא כבר הספקתם לעבור וללמוד?... יש שטועים לחשוב שהספר שייך רק לליובאויטש, אך כמובן שזה טעות ספר התניא היא אחד מעיקרי ספרי החסידות, שמבאר עיקרי ויסוד דרך החסידות}}. האדמו"ר מרבה לעורר על חשיבות הלימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]  


'''מבקר ומוסר שיעור בישיבת חב"ד'''
'''מבקר ומוסר שיעור בישיבת חב"ד'''
שורה 22: שורה 22:
'''שולח אגרת ברכה לסיום הרמב"ם'''
'''שולח אגרת ברכה לסיום הרמב"ם'''


בשנת תשע"ב שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר "יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת". את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר. קדמה למכתב ברכה זה פגישה של רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בה דיבר האדמו"ר בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי "יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה". במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר אביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן.  
בשנת תשע"ב שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר {{ציטוטון|יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת}}. את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר. קדמה למכתב ברכה זה פגישה של רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בה דיבר האדמו"ר בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר אביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן.  


'''עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה'''
'''עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה'''
שורה 38: שורה 38:
האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה ש[[חסידות חב"ד]] מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב׳[[נגלה]]׳ הם לא על כך יודעים ומדקדקים, הרי בשברון הלב וכו׳ הם נפלאים ביותר ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי ב[[תפילה]] – זה יותר חמור… אכן, חלק ה[[תשובה]] כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר ועיקר הקושי הוא בחלק ה[[הלכה]] למעשה". הרב [[ברוך לבקיבקר]] העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת [[תורת החסידות]] כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב, ובמילא מובן שמי שרואה רע ב[[יהודי]] זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא.
האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה ש[[חסידות חב"ד]] מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב׳[[נגלה]]׳ הם לא על כך יודעים ומדקדקים, הרי בשברון הלב וכו׳ הם נפלאים ביותר ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי ב[[תפילה]] – זה יותר חמור… אכן, חלק ה[[תשובה]] כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר ועיקר הקושי הוא בחלק ה[[הלכה]] למעשה". הרב [[ברוך לבקיבקר]] העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת [[תורת החסידות]] כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב, ובמילא מובן שמי שרואה רע ב[[יהודי]] זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא.


בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי "[[י"ט כסלו]] הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת [[הבעש"ט]], הרי הוא אפיקורס כפשוטו". הרב [[פראנק]] הגיש לאדמו"ר את ספרו [[תניא לעם]] בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.
בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי {{ציטוטון|[[י"ט כסלו]] הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת [[הבעש"ט]], הרי הוא אפיקורס כפשוטו}}. הרב [[פראנק]] הגיש לאדמו"ר את ספרו [[תניא לעם]] בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.


'''מעודד את פעילות מטה משיח בעיר'''
'''מעודד את פעילות מטה משיח בעיר'''


לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] ו[[התמימים]] מהעיר [[נתניה]], היוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת [[צאנז]] שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר הזוכים להפיץ את [[מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".
לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] ו[[התמימים]] מהעיר [[נתניה]], היוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת [[צאנז]] שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר הזוכים להפיץ את [[מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".
3,770

עריכות