37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||
בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר"א]] שטען שקושיית 'שבכל | בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר"א]] שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. הרבי הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי ה[[רמב"ם]] שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן. | ||
צע"ג זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד {{הערה|כפ"ח גל' 804}}. | צע"ג זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד{{הערה|כפ"ח גל' 804}}. | ||
הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. | הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. | ||
מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}. | מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}. | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
כמו כן הגרי"ז שיבח את דרך הלימוד של הרב [[אברהם צבי כהן]] {{מקור}}. | כמו כן הגרי"ז שיבח את דרך הלימוד של הרב [[אברהם צבי כהן]] {{מקור}}. | ||
סיפור מענין שאירע עם הרב אברהם צבי כהן והגרי"ז אירע לאחר שרבי יצחק זאב מסר חידוש בשם אביו - שהטעם שהגוזל מצה בפסח ואכלה, לא יצא בה ידי חובה על אף שלכאורה קנאה בשינוי שנוצר עם הלעיסה, היות ואין השינוי מהווה קנין גמור ואם יבוא הבעלים ויבקש את החפץ | סיפור מענין שאירע עם הרב אברהם צבי כהן והגרי"ז אירע לאחר שרבי יצחק זאב מסר חידוש בשם אביו - שהטעם שהגוזל מצה בפסח ואכלה, לא יצא בה ידי חובה על אף שלכאורה קנאה בשינוי שנוצר עם הלעיסה, היות ואין השינוי מהווה קנין גמור ואם יבוא הבעלים ויבקש את החפץ הנגזל הרי שיתחייב הגוזל להשיבו לו אף לאחר השינוי, אם כן - הסיק רבי יצחק זאב - אין השינוי מהווה קנין גמור. תלמידו של רבי יצחק זאב סיפר זאת באוזני הרב אברהם צבי כהן שנענה מיד אשר הדבר מפורש בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] - "גזלה מחברו ואכלה, לא יצא שהרי אם בא הנגזל לתבוע אותו ממונו, חייב להחזירה לו.. בעל כרחו של נגזל, נמצאת שאינה שלו". | ||
תלמידו של רבי יצחק זאב העביר לו את הדברים והוא נענה ואמר בהתפעלות עצומה: "עד שנמצא אצלנו חידוש כה מוצלח, מוצאים אותו אצל "הרב" | |||
תלמידו של רבי יצחק זאב העביר לו את הדברים והוא נענה ואמר בהתפעלות עצומה: "עד שנמצא אצלנו חידוש כה מוצלח, מוצאים אותו אצל "הרב"{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 264}}. | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||