1,553
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}} | |||
}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל"ד''' | '''פרק ל"ד - השמחה מאמונה ביחוד ה' - גם אצל אנשים פשוטים''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
שלימות השמחה המבוארת ב[[תניא - פרק ל"ג|פרק הקודם]]{{הערה|שמתוך אמונת יחוד ה' נקבע במוחו שאכן המלך עצמו גר איתו בקביעות בדירתו}} שייכת רק אצל האבות והנביאים. בפרק זה יבואר כיצד יכול גם אדם פשוט להביא שמחה זו בליבו. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 7: | שורה 16: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות{{הערה|ובפרט צדקה.}} הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה{{הערה|וזה שאינו מרגיש זאת אינו גורע במאומה מהמציאות}} - יבוא לשמחה אמיתית עצומה. | |||
* בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת העצבות ומעלת השמחה{{הערה{שהתבאר מ[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו ועד כאן}}: מאחר ושמחת הנשמה שייכת לנפש האלוקית, והמרירות לנפש הבהמית{הערה|וכזכור, הוסבר ב[[תניא - פרק ו'|פרק ו']] שלכל אחת מהנפשות יש שכל, רגש ולבושים משלה - שאינם קשורים כלל לשניה) - יכולות להיות אצל כל אחד שתי התנועות בו זמנית. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||