מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
עריכה
(עריכה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}. | *כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}. | ||
בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. | ו[[הרדב"ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, אינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=397&hilite= שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תקמו].}}. | ||
בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=774&hilite= שיחת אחש"פ תש"מ], ש"כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז"ל". מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ובשיחת פסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה". | |||
לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה. | לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה. | ||
אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{ | אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&st=&pgnum=47&hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סימן עא.}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}. | ||
היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} | היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע{{הערה|1= מענות קודש תש"נ, מענה קסב.}}. | ||
==בערב פסח אחר חצות== | ==בערב פסח אחר חצות== | ||
יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות. | יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות. | ||
הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה. | הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה{{הבהרה|האם בפסח לא נהג לשתות תה?}}. | ||
==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו== | ==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}. | *'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}. | ||
===מצות=== | ===מצות=== | ||
*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא היתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - היתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}. | *'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא היתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - היתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}. | ||