1,637
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ראובןדונין.jpg|left|250px|כיתוב תמונה]]החסיד ה[[משפיע]] הרב ראובן דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] בבית של שומרי מצוות (דור שביעי ב[[חב"ד]]). הוריו התגוררו בחיפה ברחוב חרמון. הוא הושפע מהסביבה החלוצית | [[תמונה:ראובןדונין.jpg|left|250px|כיתוב תמונה]]החסיד ה[[משפיע]] הרב ראובן דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] בבית של שומרי מצוות (דור שביעי ב[[חב"ד]]). הוריו התגוררו בחיפה ברחוב חרמון. הוא הושפע מהסביבה החלוצית בתקופת הקמת המדינה, וחיפה, שהיתה אז סמל של מפא”י על כל המשתמע: עבודה, חלוציות, חיים ללא עול תורה ומצוות וגם אנטי-דת. | ||
ראובן עבד אז כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית מאות שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול. | ראובן עבד אז כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית מאות שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בשנת תשכ"ו]] | [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בשנת תשכ"ו]] | ||
המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים כשאביו הודיע לו שקצה נפשו בהתנהגותו ואם לא יבוא איתו לישיבה שבה לומד אחיו (אברהם) אז | המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים כשאביו הודיע לו שקצה נפשו בהתנהגותו ואם לא יבוא איתו לישיבה שבה לומד אחיו (אברהם) אז הסכים ראובן מצד כיבוד אב להתלוות אליו לישיבה. | ||
לבסוף נסעו השניים | לבסוף נסעו השניים לישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] נתן מבט בוחן בצעיר שעמד בכניסה ל’[[זאל]]’ עם מכנסי חאקי קצרים ובלורית גבוהה. ר' שלמה חיים שמע את תחנוני האב שביקש שיקבלו לישיבה, אבל זה סירב. ר' תנחום (אביו של ראובן) בכה וביקש שוב, ור' שלמה חיים לא ענה, רק התבונן בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו, הוא ניגש אליו והבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. הוא התקבל. | ||
כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד התורה. הוא הספיק ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף; עוד [[מאמר]] חסידות ועוד מאמר. התמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]]”. | כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד התורה. הוא הספיק ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף; עוד [[מאמר]] חסידות ועוד מאמר. התמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]]”. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך. | בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך. | ||
הוא הגיע ל[[קראון הייטס]] ב[[יום שישי]] | הוא הגיע ל[[קראון הייטס]] ב[[יום שישי]]. | ||
בראיון שהעניק לפני מספר שנים ל[[שבועון כפר חב"ד]] (י”א ניסן תשנ”ב) סיפר על פגישתו הראשונה עם הרבי [[מלך המשיח]]: “עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי... עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה”. | |||
זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו. | זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
==היחידות הראשונה== | ==היחידות הראשונה== | ||
חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו: “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא | חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו: “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא תיאר לימים. | ||
אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא | אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו. | ||
“הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”. | “הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”. | ||
| שורה 96: | שורה 98: | ||
*הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]]. | *הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]]. | ||
* | *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס. | ||
*ר' שמואל דונין - [[רחובות]]. | *ר' שמואל דונין - [[רחובות]]. | ||