1,617
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק י"ב''' | '''פרק י"ב - מהות הבינוני''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
מה שהתבאר בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים י-יא, אם גם מי שאיננו לגמרי צדיק (צדיק שאינו גמור) עדיין נקרא צדיק, וגם מי שאיננו ממש רשע (רשע שאינו גמור) הוא רשע - אז מתי נקרא אדם "בינוני"?}} לכאורה רק חיזק וחידד את השאלה שבפרק א: מהי מהות הבינוני? כיצד תיתכן מציאות אדם, שמצד אחד אינו נכשל בעבירות אך מצד שני אינו צדיק? | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
דוקא אחרי שהובנו מהות דרגות הצדיק והרשע אפשר להבין גם מהו בינוני: | |||
לכופף ולבטל את הרע הוא יכול אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. באיסורים אינו נכשל, אך תאווה לתענוגים יש לו. | |||
'''ושני עניינים אלו הם בזמנים שונים:''' | |||
בשעת התפילה הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע. | |||
בשאר היום הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא). | |||
| שורה 14: | שורה 24: | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
* [[בינוני]] | * [[בינוני]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||