1,598
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ד'''' | '''פרק ד' - לבושי הנפש ומעלתם.''' | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
לנפש האדם (שכללות עניינה התבאר בפרק הקודם) ישנם שלושה לבושים (מחשבה, דיבור ומעשה). הלבושים הם ממוצעים המאפשרים לנפש הרוחנית להתגלות ולפעול בעולם הגשמי '''ואינם חלק מהנפש''' עצמה. | |||
כשם שלבוש אינו חלק מהגוף, כך מחשבה דיבור ומעשה אינם חלק מהאדם: האדם יכול לעשות ולהפסיק מלעשות, לדבר ולהפסיק, ואף את המחשבה יכול הוא ברצונו להחליף באחרת. | |||
לבושי הנפש '''האלוקית''' הם לימוד והבנת התורה, הדיבור בדברי תורה, ומעשה המצוות (מחשבה, דיבור ומעשה אחרים אינם שייכים לנפש האלוקית). | |||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
שורה 17: | שורה 21: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
הנפש פועלת בעולם באמצעות כח המחשבה הדיבור והמעשה. פעולת הנפש באמצעות שלושה כוחות אלו נמשלת ללבושים שהנפש מתלבשת בהם, אך בפרט מסויים הנמשל '''הפוך''' מהמשל: | |||
במשל '''האדם נעלה''' באין ערוך מהלבוש (כי האדם חי ומדבר והלבוש דומם) אך בנמשל זה הפוך: '''הלבושים נעלים''' מהנפש עד אין קץ (שהרי המצוות הן '''רצונו''' של הקב"ה, והתורה היא '''חכמתו''' של הקב"ה). | |||
וכשעוסק האדם בתורה ומצוותיה יורדים רצון וחכמת השם, ועוטפים ומלבישים את נפשו (כלבוש המקיף את האדם מראשו ועד רגלו). | |||
==מושגים יסודיים== | ==מושגים יסודיים== |
עריכות