היציאה מצ'רנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
===הרקע ליציאה===
'''"היציאה מצ'רנוביץ"''' הייתה יציאה שבה [[ניסיונות יציאה מרוסיה|ניסו]] לצאת חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]]") דרך העיר [[צ'רנוביץ']] שבאוקראינה לרומניה, יציאה זאת כשלה.


'''לערך מורחב-[[יציאת רוסיה]]'''
==הרקע ליציאה==
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]
ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]].


[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך עשרות משפחות חב"דיות נותרו ברוסיה.
ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת אדמו"ר הריי"צ מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]], [[ירושלים]] ו[[קראון הייטס]].
 
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך היו כמה בודדים שנשארו ברוסיה.


===המבריחים===
===המבריחים===


בשלהי [[תש"ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לאישור לתכנית , בג' תשרי תש"ט אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך אזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות.
בשלהי [[תש"ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לאישור לתכנית, ב[[ג' תשרי]] [[תש"ט]] אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות.


===הבריחה===
==הבריחה בתש"ט==


ר' [[זלמן אבלסקי]] התנדב לנסוע לרומניה בשביל חפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה החודש כסלו תש"ט באחד השבתות (באישור של הרבנים), ארבעה בחורים התנדבו להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' [[משה וישצקי]] ומשם הם יצאו, אך באמצע הדרך המבריחים הלשינו עליהם לשלטונות (כפי שניבא [[אדמו"ר הריי"צ]]), ובגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם.
ר' [[זלמן אבלסקי]] יצא בשליחות אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש [[כסלו]] תש"ט, שלושה בחורים ואחד מאנ"ש היו בקבוצה שניסתה להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' [[משה וישצקי]] ומשם הם יצאו, אחרי שעברו את הגבול נכנסה שבת, ר' זלמן אבלסקי הורה להמשיך אך חלק חשבו מכיון ששבת קודש, ימתינו כי הרי כבר עברו את הגבול. נוצר כעין ויכוח מה לעשות ולמרבה הצער בעיירות אחרי הגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם.


===המעצרים===
===המעצרים===
אחרי שנעצרו ארבעת הבחורים השלטונות , השלטונות יצאו במסע מעקבים אחר שאר חסידי חב"ד שנעצרו בבריחה, ר' [[משה וישצקי]] נעצר עוד באותה שנה, והמומע שרה נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים בערך, אחר מות [[סטלין]] בתשי"ג השתחררו כמה מהחסידים.
בעקבות מעצר המוברחים, השלטונות המשיכו וניסו לדלות מידע על המארגנים ור' [[משה וישצקי]] נעצר עוד באותה שנה.
 
באותה תקופה, השלטונות אסרו חסידים הקשורים ב[[יציאת רוסיה תש"ו| תיק לבוב]] ו[[מומע שרה]] נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים. אחר מות [[סטלין]] ב[[תשי]] השתחררו כמה מהחסידים.
 
==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}
 
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
445

עריכות