מאסרו השני של אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

←‏השחרור: הרחבה וניסוח
(←‏השחרור: הרחבה וניסוח)
שורה 49: שורה 49:


===השחרור===
===השחרור===
תחילת השחרור היה ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]), ובמשך שנים ארוכות היה בידי חסידים מסורת שהגאולה הית גם בנר החמישי שם חנוכה, [[כ"ט בכסלו]]{{הערת שוליים|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)".}}, וברבות השנים התפרסמו מסמכים המאששים קביעה זו{{הערה|ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}. השחרור לא היה שחרור מלא, כי אם רשות להישאר בפטרבורג עד לסיום הסופי של הדיונים בענין בבית המשפט ובסנאט.
ב[[כ"ג בכסלו]] [[תקס"א]], פקד הצאר [[פאבל]] על שחרורו של אדמו"ר הזקן ועל מעצר בית, ובו ביום חתם אדמו"ר הזקן עם ערבים, שעטיל בן נח{{הערה|באגרות קודש מסתפקים בקריאת שם זה.}} כהן ושעוויל בן יהודה, על התחייבות שיגור בביתו של צעברעט, ששם מתגוררים יהודים, ושלא יעזוב את [[פטרבורג]] עד שיותר לו{{הערה|[[אגרות קודש - אדמו"ר הזקן]], [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/3/27.htm נספחים 27-28].}}, וביום [[כ"ז בכסלו]], נר שלישי של [[חנוכה]], שוחרר{{הערה|[[היום יום]], כז בכסלו.}}.
 
למסורת נוספת, שוחרר אדמו"ר הזקן ב[[כ"ט בכסלו]], נר חמישי של חנוכה, ו[[הרבי]] כתב על כך: {{ציטוטון|ויש לומר {{מונחון|דבשניהם|גם בכ"ז וגם בכ"ט בכסלן}} היו עניני גאולה (גם כפשוטם)}}.


אחד מהעסקנים שפעל למען שחרורו הסופי של [[אדמו"ר הזקן]], היה ה[[מתנגד]] ר' [[נטע נוטקין]], שעבור שתדלנותו הציב תנאי שלאחר שחרורו יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ואדמו"ר הזקן הסכים לכך אך בתנאי שהביקור לא יהיה מיד לאחר השחרור אלא זמה מה לאחר מכן.
אחד מהעסקנים שפעל למען שחרורו הסופי של [[אדמו"ר הזקן]], היה ה[[מתנגד]] ר' [[נטע נוטקין]], שעבור שתדלנותו הציב תנאי שלאחר שחרורו יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ואדמו"ר הזקן הסכים לכך אך בתנאי שהביקור לא יהיה מיד לאחר השחרור אלא זמה מה לאחר מכן.
1,461

עריכות