|
|
| שורה 52: |
שורה 52: |
|
| |
|
| בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}. | | בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}. |
| {{פורטל|צבע=#80CCFF|צבע רקע=#E5F4FF|פורטל=ספרות חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ספרות חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ספרות חב"ד]]ההיקף העצום של הספרות החב"דית הולם בהחלט את שמה – חסידות חכמה בינה ודעת. מקור מעיינותיה של תורת החסידות לא חדל לנבוע משך עשרות ומאות שנים, כל אחד [[פורטל:נשיאי חב"ד|מרבותינו נשיאינו]] אמר וכתב ריבוי דרושי חסידות, כך שמכל אחד מהם יש לנו כיום עשרות ספרי חסידות, אשר נעתקו מ[[ביכלאך|כתבי-יד-קודשם]], [[הנחה|מהנחות]] [[חסיד|חסידים]] או מהעתקי סופרים.
| |
|
| |
| סוגים שונים של ספרי חסידות נכתבו על ידי רבותינו נשיאנו. ספרים מיוחדים שנכתבו על-ידם כמו [[ספר התניא|ספר ה"תניא"]], "[[אמרי בינה]]", "[[אור התורה]]" וכדומה. מהם המהווים מבחר מאמרים כמו "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]", רוב ספרי החסידות הם ספרי המאמרים לפי סדר אמירתם, ומהם המהווים קובץ קונטרסים המסודרים לפי סדר הוצאת לאור.
| |
|
| |
| [[אדמו"ר המהר"ש]] חידש את המושג '[[המשך]]', בו הענין אינו מסתיים במאמר אחד אלא ממשיך על פני עשרות מאמרים, ב'המשכים' מתבארות באריכות ובהרחבה הסוגיות העמוקות בתורת החסידות. 'המשכים' כאלו ישנם לעשרות, בעיקר מאדמו"ר המהר"ש ובנו [[אדמו"ר הרש"ב]].
| |
|
| |
| גם בחלק הנגלה ישנם כמה וכמה ספרים חב"דיים, החל [[שולחן ערוך הרב|מה"שולחן ערוך"]] המפורסם של [[אדמו"ר הזקן]], וכן ספרי "[[צמח צדק]]" שעל שמם נקרא [[אדמו"ר הצמח צדק]], כן נכתבו ספרי "[[פסקי דינים]]" על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואדמו"ר מהר"ש.
| |
|
| |
| בנוסף לכך מפארת את הספריה החב"דית עשרות כרכי ה"אגרות קודש" של רבותינו נשיאינו, העשירים בדברי תורה, נגלה וחסידות, בעניני עבודת ה', דרכי החסידות וסיפורים חסידיים, בעסקנות הכלל בעניני הפצת התורה והחסידות, וכן בעצות, הדרכות והוראות בכל תחומי החיים.
| |
|
| |
| כיון שעיקר תורתם של רבותינו נשיאנו היה [[מאמר|במאמרי]] חסידות הרי החסידים לא חזרו ולא רשמו את [[שיחה|שיחותיהם]], ספרי-שיחות קיימים איפה החל מאדמו"ר הרש"ב שחלק משיחותיו נלקטו בספר "[[תורת שלום]]".
| |
|
| |
| שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הקודם]] נרשמו ונדפסו בסדרת "[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" שלו. שיחות אלו מכילים בעיקר התעוררות לעבודת ה' וסיפורי חסידים שנאמרו [[התוועדות|בהתוועדויותיו]] עם חסידים.
| |
|
| |
| תורתו של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח מיוחדת היא בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם [[מוגה|הוגה]] על-ידו ויצא לאור בסדרת "[[ליקוטי שיחות]]", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "[[שיחות קודש]]" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.
| |
|
| |
| במשך רוב השנים לא היו ספרי חב"ד כל-כך נפוצים, מלבד [[ספר התניא]], "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]", את המהפך בתחום חולל הרבי שליט"א מלך המשיח מאז מונה ע"י חותנו הרבי הקודם ליו"ר הנהלת הוצאה לאור "[[קה"ת]]", ופעל במשך עשרות שנים ללא לאות, תחלה בעצמו ואחר כך על ידי עושי דברו, לההדרת כל ספרי רבותינו נשיאנו, כמו גם ספרים רבים אחרים, ספרי הקבלה של אביו וכן ספרי נגלה וחסידות של חסידים מכל הדורות.
| |
|
| |
| להרחבה ראה פורטל [[ספרות חב"ד]]
| |
|
| |
| {{פורטל|צבע=#CCCCFF|פורטל=ימי חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ימי חב"ד]]לוח השנה החב"די עשיר בתאריכים אשר התווספו אחד לאחד במשך שנות ההסטוריה החב"דית. מהם חגים וימים-טובים של ממש, כמו [[חג הגאולה|ימי הגאולה]] של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] ממאסרם, בהם אין אומרים תחנון, מהם ימי-סגולה מיוחדים כמו ימי ההולדת וימי ההסתלקות של רבותינו נשיאנו, ורבים אחרים הקשורים למשפחת בית הרב ולמאורעות שאירעו ב[[ליובאוויטש]] ובשאר בירות חב"ד במשך השנים.
| |
|
| |
| ישנם תאריכים שנודעו עם התרחשותם, ועברו בטבעיות במסורת הדורות, אך רבים היו נסתרים במשך שנים רבות, ונתגלו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם]] שהרבה לתאר ולספר בשיחותיו, אגרותיו ורשימותיו את דברי ימי חב"ד. חסידות בת מאות שנים אשר כל פרט מאירועיה השמימיים והמיוחדים נשמר ונמסר בדייקנות מדור לדור – הניבה לוח שנה עשיר ופורה כל-כך.
| |
|
| |
| ציון הימים החב"דיים כמו גם המודעות אליהם תלויה בסדר גודל חשיבותם וברובם גם בתוכנם. ישנם ימים שההתייחסות אליהם בתורת חב"ד היא רחבה כמו [[י"ט כסלו]] שנקרא "[[ראש השנה לחסידות]]", ישנם שנאמרו בהם [[מאמר|מאמרי]] חסידות מיוחדים, ישנם שנתבארו [[שיחה|בשיחות]], וכאלו שידועים עליהם רק המאורעות עצמם, [[התוועדות|וההתוועדויות]] בהם היא נחלתם של החסידים בלבד. וגם בהם ישנם המפורסמים יותר, וכאלו שרק עוברים מפה לאוזן.
| |
|
| |
| בעוד שבדורות הקודמים התוועדו רבותינו נשיאנו פעמים בודדות (פעמיים-שלוש) בשנה, זכה דורנו ש[[הרבי]] שליט"א התוועד ריבוי התוועדיות במשך השנה, בהם ביאר רבות את תוכנם של ימי חב"ד, ועורר על החשיבות להתוועד בהם וגם נתן בקשר אליהם הוראות מיוחדות.
| |
|
| |
| גם בדורנו נתוספו ימי שמחה ללוח השנה החב"די, בנוסף ל[[י' שבט תשי"א]] ו[[י"א ניסן תרס"ב]] גם [[י"ד כסלו תרפ"ט]], [[כ"ח סיון תש"א]] ו[[ר"ח כסלו תשל"ח]], ובעיקר יום הסגולה [[ה' טבת תשמ"ז]] שזכה להתייחסות יוצאת דופן מהרבי שליט"א מלך המשיח.
| |
|
| |
| מטבע הדברים חגים אלה נחגגים בדורנו ביתר חיות והתלהבות.
| |
|
| |
|
| |
|
| {{פורטל|צבע=#FFFF80|פורטל=נשיאי חב"ד|צבע רקע=#FFFFE5|תוכן=[[קובץ:אייקון נשיאי חבד.png|100px|שמאל|פורטל:נשיאי חב"ד]]המשימה הכבירה, לגלות לעם ישראל ולעולם כולו את האור הגדול של פנימיות התורה, הופקדה על ידי בורא העולם בידיו של מורנו [[הבעל שם טוב]], הנשיא הראשון של החסידות הכללית. הוא היה מקור ההשראה והכתובת הבלעדית לכל יהודי שרצה להצטרף לדרך מופלאה זו בעבודת ה'. | | {{פורטל|צבע=#FFFF80|פורטל=נשיאי חב"ד|צבע רקע=#FFFFE5|תוכן=[[קובץ:אייקון נשיאי חבד.png|100px|שמאל|פורטל:נשיאי חב"ד]]המשימה הכבירה, לגלות לעם ישראל ולעולם כולו את האור הגדול של פנימיות התורה, הופקדה על ידי בורא העולם בידיו של מורנו [[הבעל שם טוב]], הנשיא הראשון של החסידות הכללית. הוא היה מקור ההשראה והכתובת הבלעדית לכל יהודי שרצה להצטרף לדרך מופלאה זו בעבודת ה'. |