1,323
עריכות
בתהליך עריכה
(ערך ראשוני) |
(בתהליך עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[ | '''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[אמא עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]]. | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ||
שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. | ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של [[שם אלהי"ם]] שהם [[ה' גבורות]] של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]]. | ||
ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל ל[[ה' גבורות]] הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את [[זעיר אנפין]]. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של [[זעיר אנפין]]. | |||
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. והענין הוא ש[[רמ"ח מצוות עשה]] נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של [[זעיר אנפין]], והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם. | |||
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'. | 'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'. | ||