מים אחרונים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 26 בתים ,  19 בנובמבר 2019
(מקשר למאמר המעניין של מים בכלליותן)
שורה 3: שורה 3:
לפני [[ברכת המזון]] נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים {{הערה|1= היום יום ד' כסליו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים. ואין מברכין עליהן.
לפני [[ברכת המזון]] נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים {{הערה|1= היום יום ד' כסליו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים. ואין מברכין עליהן.
==טעם המצוה==
==טעם המצוה==
מים אחרונים מצוה משום קדושה להתקדש לברך ה' על ה[[מזון]] שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכה.{{הערת שוליים|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן קפא סעיף א.}} במסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדשים - אלו מים אחרונים.
מים אחרונים מצוה משום קדושה להתקדש לברך ה' על ה[[מזון]] שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכה.{{הערת שוליים|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן קפא סעיף א.}} במסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו [[נטילת ידיים|מים ראשונים]], והייתם קדשים - אלו מים אחרונים.
 
במסכת עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא '[[מלח]] סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין.


במסכת עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא '[[מלח]] סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין.
==עניינה==
==עניינה==
עניין מצווה זו ופרטיה: הסיבה שנקראו חובה, הטעם שאין מברכין עליהן, וההבדל בין מים אחרונים ל'מים ראשונים' התבאר בספר הזוהר, בקבלה ובתורת החסידות כי הוא נעוץ בכך שהמים אחרונים נותנים לסטרא אחרא את חלקה במזון, מה שמונע ממנה לינוק מצד הקדושה.
עניין מצווה זו ופרטיה: הסיבה שנקראו חובה, הטעם שאין מברכין עליהן, וההבדל בין מים אחרונים ל'מים ראשונים' התבאר בספר הזוהר, בקבלה ובתורת החסידות כי הוא נעוץ בכך שהמים אחרונים נותנים לסטרא אחרא את חלקה במזון, מה שמונע ממנה לינוק מצד הקדושה.
משתמש אלמוני