מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
←אלו שאין להם דעת
(הרחבה) |
|||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
:בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}. | :בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}. | ||
*'''קטן''': לקטן אין דעת, ולכן אינו חייב במצוות ואינו בר עונשין. ההסבר לכך, כפי שרואים במוחש, שלמרות שילד יכול להיות חריף ובקיא וידען, אך אינו יכול להכיר ולהרגיש את מהותו האמיתית של הענין כראוי{{הערה|שם=התקשרות}}. | *'''קטן''': לקטן אין דעת, ולכן אינו חייב במצוות ואינו בר עונשין. ההסבר לכך, כפי שרואים במוחש, שלמרות שילד יכול להיות חריף ובקיא וידען, אך אינו יכול להכיר ולהרגיש את מהותו האמיתית של הענין כראוי{{הערה|שם=התקשרות}}. | ||
*'''בהמה''': בהמה אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - "כח המדמה", אינה יכולה להכיר ולהרגיש את הענין לאמיתתו. בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה | *'''בהמה''': בהמה אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - "כח המדמה", אינה יכולה להכיר ולהרגיש את הענין לאמיתתו. | ||
:בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר{{הערה|עקב יא, טו.}} "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה אור משפטים עד, ד] ואילך.}}. | |||
:עם זאת, ביחס לקב"ה כפי שהוא באמת, גם אותן נשמות גבוהות שיש להן דעת באלוקות, ואפילו דרגת [[דעת עליון]] (שלמעלה מדעת תחתון שבעולם האצילות) - כולם נחשבים כלפיו כבהמות ללא דעת, ועל כך אומר הפסוק{{הערה|תהלים עג, כב.}} "בהמות הייתי עמך" לשון רבים (שני הסוגים: הן מי שנחשב כבהמה כי אין לו דעת כלל, והן דעת עליון שנחשבת כבהמה רק ביחס לקב"ה){{הערה|תניא סוף פרק מו.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||