מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה. | הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה. | ||
בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן [[יציאת מצרים]] נזכרת בתורה חמישים פעמים. | בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן [[יציאת מצרים]] נזכרת בתורה חמישים פעמים. | ||
==שורש הגבורות והדינים ממנה== | |||
ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"עלמא דחירו", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}. | |||
אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה), אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר{{הערה|זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.}} ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/2/11/85c.htm תורת חיים וארא פה, ג] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=17&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז] (וש"נ). [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31658&st=&pgnum=45&hilite= ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא].}}. | |||
שני חלקים אלו בבינה נקראים "[[יין]] המשמח" ו"יין המשכר": הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות{{הערה|תורת חיים וארא וסה"מ תרמ"ד שם.}}. | |||
הסיבה לכך שדוקא מהבינה מתחילים הדינים להתעורר, ולא מ[[חכמה]], היא - כי חכמה שייכת לקו ה[[חסד|חסדים]] ובינה שייכת לקו ה[[גבורה|גבורות]] (כלשון הפסוק{{הערה|משלי ח, יד.}}: "אני בינה לי גבורה"). ההסבר לכך: | |||
*מכיון שהחכמה היא עומק השכל, לכן כאשר מאיר עומק השכל מאירים החסדים בגלוי (כמו אדם ששכלו רחב ויוכל לקבל גם ההיפך); מה שאין כן כאשר השכל מצטמצם בבינה להשגה פרטית בהתאם לכלי השגתו, מתחילות הגבורות והדינים (כמו אדם שדעתו קצרה ולא יוכל לסבול ההיפך){{הערה|תורת חיים וארא שם.}}. | |||
*חכמה היא בחינת [[אין]], תכלית הביטול, ומצד מעלתה ורוממותה אינה מתחשבת כלל בחיצונים; מה שאין כן בבינה, כאשר ההשכלה יורדת ונעשית בבחינת [[יש]], ישנה נתינת מקום לחיצונים - להתרגז על מי שאינו מבין את ההשכלה, ולא לסבול ההיפך{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&st=&pgnum=143&hilite= ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק ערך בינה, ע' קלז].}}. | |||
*חכמה ענינה [[ראיה]] באלוקות, שהיא בבחינת קירוב לאלוקות שלמעלה מהטעם והגבול, ולכן פועלת [[יראה]] ו[[ביטול]] מוחלט של הרצונות, שלא נותן מקום ליניקת החיצונים; מה שאין כן בינה שענינה [[שמיעה]], שהיא בבחינת ריחוק, ולכן פועלת התלהבות כרשפי אש באופן של מציאות, והתגלות המידות לפי הטעם והגבול, ולכן ממנה עלולה להשתלשל מאוחר יותר יניקה לחיצונים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/3/2/103b.htm תורת חיים בא קג, ב] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15893&st=&pgnum=12 ספר המאמרים תרנ"א ס"ע ו]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=68&hilite= תרנ"ד ס"ע נז] ואילך.}}. | |||
==כינוייה== | ==כינוייה== | ||
| שורה 55: | שורה 67: | ||
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח ה[[נקודה]] שבאה מן ספירת החכמה. | באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח ה[[נקודה]] שבאה מן ספירת החכמה. | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
[[קטגוריה:ספירת הבינה]] | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירת הבינה|*]] | |||