מנחם מנדל מרימנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

בויכוח הידוע בין הצדיקים אם להעדיף את נצחונו של נפוליון או נצחון מדינת רוסיא, סבר הרה"ק מרימנוב כי עדיף שנפוליון ינצח בכך שנפוליון יהיה גוג והצאר של רוסיה יהיה מגוג ותהיה מלחמה ואז תבוא הגאולה, ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ  היה בדעתו כמו אדמו"ר הזקן כלומר נגד נפוליון,  וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה. באותה שנה ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים, ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי נסע לחוזה מלובלין לשכנעו, לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון - כדעת אדמו"ר הזקו. אחר כך בשנת תקע"ה ניסו שלשת הצדיקים הנ"ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר, אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי"ד תשרי, ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי"ח אייר התכונן להסתלקותו, ובאו תלמידיו ובכו לפניו ואמר להם רבם {{ציטוטון| בעת שהתאמצתי בכל כחי להביא את הישועה בביאת המשיח ואתם מצד רחמנותכם לא החזקתם במעשה עבודתי, וכבר חלפה לה השעה וסיים בזה הלשון "עס וועט נאך אונוואקסען    גרינע ווערים מיט קיפערנע פיסקעס ביז משיח וועט קימען" (שכעט יתגדלו תולעים עם פיות של ברזל עד שיזכו לביאת המשיח.)}}<ref>ספר ימות המשיח מונקאטש כל סיפור באריכות מעמוד ל"ג עד ל"ט ו האמרה הנ"ל בפניני תורה וחסידות עמוד 266</ref> ובי"ט אייר ל"ד בעומר הסתלק הרבי מרמינוב ואחר כך בתשעה באב הסתלק החוזה מלובלין.  

[[קטגוריה:אדמו"רים]]