מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
(עריכה, הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==המקור להתהוות החומר והצורה== | ==המקור להתהוות החומר והצורה== | ||
החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות: | החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות: | ||
* לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&st=&pgnum=18&hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם.}}. | * לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&st=&pgnum=18&hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/13/103.htm ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז].}}. | ||
* לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}. | * לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}. | ||
הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&st=&pgnum=243 שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}. | הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&st=&pgnum=243 שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}. |