|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[שם ע"ב]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים. שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]].
| | '''שם ע"ב''' נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים, באופן הזה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]]. ב[[עולמות]] שם זה הוא כנגד עולם ה[[עקודים]] שבו הספירות כולם עקודות בכלי אחד, מפני תוקף ה[[ביטול]] ששייך לשם ע"ב המתגלה בהם. ענינו בנפש האדם הוא בחינת ה[[יחידה]], שהוא שם שאינו מחודש. |
|
| |
|
| שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י ו"ו ה"י. | | ==ענינו== |
| | שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן ב[[שם ס"ג]] שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן. |
|
| |
|
| | [[שם ב"ן]] נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]]. כך גם ביחס בין [[שם מ"ה]] לשם ע"ב, שביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא [[אדם]], שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול. |
|
| |
|
| בפרשה שניה של [[קריאת שמע]], פרשת "והיה אם שמוע", ישנם ע"ב תיבות (עד פסוק "ושמתם את דברי וכו' "), והוא כנגד שם ע"ב
| | ==ענינו בעולמות== |
| | ב[[עולמות]], שם ע"ב הוא כנגד [[עולם העקודים]], בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת [[ביטול]]. |
|
| |
|
| חסד ב[[גימטריא]] ע"ב.
| | ==ענינו בנפש== |
| | ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת ה[[יחידה]]. שבמדרש נחשבו חמש מדריגות בנשמה: [[נפש]], [[רוח]], [[נשמה]], [[חיה]], [[יחידה]], ואילו בזוהר כלולים [[חיה]] ו[[יחידה]] בבחינת נשמה לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד נשמה לנשמה, שהוא ה[[יחידה]]. |
|
| |
|
| וגם הטעם מה שנקראי' בשם ע"ב גשרים88 כידוע, דהנה עד"מ הגשר שעושין ע"פ הנהר עושין אותו בבנין חדרים קטני' זה אצל זה ומכסין עליהם ומצדדי' שלהם בנסרים והמים הולכי' בין הגשר העליון וביניהם עפ"י מדידה וקצבה בלבד בצמצומי' הרבה ואם לא בנין החדרים הללו היו המים שוטפי' בשטף רב ויפוצו את הארץ כו' אבל החדרי' עשויי' לצמצם להעביר בהן מי הנהר בצמצום מעט מעט כפי המדה הצריכה כידוע ועל תועלת זה הוא כלל ענין בנין החדרי' ופרטי אופני התחלקו' ריבוי החדרים הוא לפי אופן המצטרך לגשר אם הנהר גדול ביותר ירבו בו החדרים ואם אינו גדול כ"כ ימעטו מספר החדרי' כו' והנמשל מכל אלה יובן למשכיל למעלה כי בהיו' שאור החסד העליון של המאציל הרי הוא יוצא בשפע רב מאד עד"מ הנהר הגדול כו' והנה אם הי' יוצא כמו שהוא לא הי' מתקבל כלל למטה בהשתלשלו' העולמו' עד"מ הנהר הגדול ששוטף כו' ע"כ הוצרך לעשות ע"ב גשרים עד"מ בנין החדרי' הנ"ל והוא להיו' בא אור החסד הזה בהתחלקו' לע"ב חלקי החסד קטני' ושיצומצם על ידן להיו' אור החסד הולך ואור מעט מעט ולא בשטף כו' ולכך נק' שם ע"ב שבחסד עליון בשם ע"ב גשרים כי מטעם תועלת המקבלי' כדי שיוכלו לקבל כו' נתחלק לע"ב חלקי' כו' וד"ל
| | ענין ה[[היחידה]] בנפש הוא ה[[איתן]] שהוא תוקף הנשמה הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת [[איתן]] הוא יושן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים). |
|
| |
|
| או י"ל מעלת בהמה שם ב"ן ששרשו מס"ג שלמעלה ממ"ה הנק' אדם גימט' מ"ה, וא"כ שם ס"ג זהו בהמה רבה, והרי יש עוד שם ע"ב שלמעלה משם ס"ג וזהו בחי' אדם הגדול,
| | [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] |
| | |
| נה, ד' יודי"ן הם בשם ע"ב26 [שהרי רק בשם ע"ב, שם הוי' במילוי יודי"ן, יש ד' יודי"ן, משא"כ בשאר השמות ס"ג ב"ן מ"ה, שאין בהם ד' יודי"ן], וענינו בנפש האדם בחי' היחידה, כמבואר בדרוש משכיל לאיתן האזרחי27, ש"איתן הוא עצם הנשמה . . דהנה נשמה שנתת בי טהורה, בראתה, יצרתה, נפחתה . . במדרש28 חשיב ה' מדריגות: נר"נ, חי', יחידה, ובזהר29 כוללם בד' מדרגות: נר"נ, ונשמה לנשמה, נגד ד' אותיות שם הוי'. ואיתן הוא התוקף דנשמה הבא בגילוי בהכח דמס"נ, ואיתן הוא יושן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שאינו מחודש" (משא"כ שאר השמות הם מחודשים).
| |