אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ארצה " ב־"ארצה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה, וניהל פרדס | *בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה, וניהל פרדס. | ||
==חוות ופרדס אטינגון== | |||
[[חוות אטינגון]] הנקראת [[פרדס אטינגון]] הוקמה ונוסדה ב[[פתח תקוה]] על ידי [[הגביר]] [[רבי]] [[גרשון שרגא אטינגון]] ממייסדי [[פתח תקווה]] החדשה, עלה לישראל בערך בשנת [[1920]]-[[1910]] עם רעייתו חנה גולדה זהבה{{הערה|בת ר' מרדכי}} אטינגון. הוא כבר היה בא בימים ומשאת נפשו היתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה. | |||
גרשון היה בעל אמצעים וגביר עשיר, התיישב ב[[פתח-תקווה]] ובנה לו בית במרכז המושבה, ברחוב גוטמן ליד השוק. בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדל כל עץ פרי למינהו מאנונה עד פאפיה, ובעיני התושבים דמה ל[[גן העדן]] שב[[תנ"ך]]. על אדמתו ובכספו הקים גם [[בית כנסת חב"ד]] "[[צמח צדק]]", בית הכנסת הראשון של חב"ד ב[[פתח-תקווה]] ומבתי הכנסת הראשונים של הזרם החסידי של [[חב"ד]] בארץ. | |||
==הקמת הפרדס והחווה "אטינגון"== | |||
שארי בשרו של גרשון. הם שעזרוהו להקמת החווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הינו [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים. | |||
הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]]. | |||
"משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה. | |||
אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה]] החופפת ל[[פתח תקוה]], נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקייה. | |||
במשך היום היו באות ה"אורזות" ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה", ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את פרי ההדר למיניהו ואורזות אותו בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל. | |||
במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק "פרדס אטינגון תרפ"ט" ומצוייר מגן דוד. | |||
כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה. | |||
==משפחתו== | |||
גרשון באהבתו הרבה לישראל הקדים לעלות ארצה. והשאיר את בנו יחידו "אלתר בן ציון" ושלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו התגורר ב[[קרסצ'אטק]] העיר היפה ב[[אוקריינא]] בחוצות העיר, שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור ברובע זה והמשיך לנהל את מנסרת העצים המשגשגת שנחל מאביו גרשון אטינגון. | |||
ב-[[1920]], אחרי שאביו גרשון אטינגון כבר ישב "שבעה" על יקיריו, הגיע אלתר בנו עם משפחתו לארץ; הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]]. | |||
אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}. | |||
==מיקומה של החווה== | |||
חוות אטינגון היא על יד השוק הגדול של [[פתח תקוה]] ולידו בית הכנסת אשר שלט גדול בחזיתו מעיד כי הקים אותו ר' גרשון אטינגון. | |||
כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומותיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]]. | |||
==החוזה על החווה והפרדס== | |||
בעיריית פתח תקווה נמצא חוזה הפרדס האגדי והגדול של פתח תקוה משנת [[1929]], [[תרפ"ט]] בה כתוב: "מועצה מקומית פתח תקוה ארץ ישראל" מאשרת כי גרשון אטינגון קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], עליהם הקים את ביתו וגן. תעודה אחרת, המיועדת לספרי האחוזה, מאשרת כי בנה את הבית ב-[[1912]]. בתעודה עוד מ-[[1908]] מאשרת המועצה כי אטינגון הקים את [[בית כנסת חב"ד]]. מסמך מאשר כי גרשון רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה. | |||
כמו כן מצויה בתיק ביוגראפיה קצרה על בעלי "חוות אטינגון" אך מדויקת בה נכתב: גרשון אטינגון נפטר ב[[י"ד בתשרי]] [[תרצ"א]] [[1930]], ונקבר ב[[סגולה]]. רעייתו "חנה גולדה אטינגון" נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] ואף היא קבורה ב[[סגולה]]. בנם [[אלתר בן ציון אטינגון]] נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] וקבור ב[[הר הזיתים]]. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | ||