אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף

אורות וכלים (עריכה)

גרסה מ־01:12, 4 באוגוסט 2018

נוספו 1,344 בתים , 4 באוגוסט 2018

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

פיצי

321

עריכות

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ואור זה הבלתי מוגבל מתלבש בכלי - שהוא אמנם גם מציאות רוחנית, אבל הוא הכח המגביל והמגדיר, ולכן הוא מכסה ומסתיר את האור והחיות השופע, ומביאו לידי פעולה מוגדרת ומוגבלת.
-==[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]==
+==הדביקות של האורות ושל הכלים==
-מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו"(משמעותו של "איהו" יתבאר לקמן) לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות.
-===הדביקות של האורות וכלים במקורם והכלים באורות===
 המושג דביקות הוא קשר חיצוני של שני דברים נפרדים וזאת בשונה מהתקשרות שבה מתבטא קשר של הפנימיות{{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו.}}, אמנם בענין הדביקות מצינו שהובאו שני פסוקים, במקום אחד הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" ובמקום אחר{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ומבואר בזה{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך(.}} ששני פסוקים אלו מדברים  בשני סוגי דביקויות - האחד דביקות של האורות ואחד דביקות של הכלים:
 גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם{{הערה|ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך.}} אך ישנו הבדל בין היחס ודביקות של האורות למקורם לבין היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) והוא, שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, ( אמנם הסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר האור הוא התפשטות שיוצאת מהעצם{{הערה|ראה מאמר פתח רבי שמון הנ"ל עמ' קנד.}}) ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמ' 62 הערה 56, שמבאר מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים דבר אחד, שבפרט זה יש מעלה בדביקות, באם היא דביקות בו נעשים מציאות אחת.}} משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם שני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האסור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד.
-אמנם בנוסף לחילוק שבין האורות לכלים ישנו הבדל בכלים עצמם, בין היחס של הכלים לאורות לבין היחס של הכלים למקורם, היחס שבין הכלים לאורות שבם הוא כמו נפש וגוף שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה| ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (ואין זה בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים כנ"ל), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות  שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}.
+אמנם בנוסף לחילוק שבין האורות לכלים ישנו הבדל בכלים עצמם, בין היחס של הכלים לאורות לבין היחס של הכלים למקורם, היחס שבין הכלים לאורות שבם הוא כמו נפש וגוף שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה| ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (ואין זה בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים כנ"ל וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות  שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}.
-===שני ביאורים בכפילות לשון הזהר===
+===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת===
-והנה מכפילות הלשון שהוצרך לומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" נראה שהזהר מדבר בשני דרגות שונות של אחדות ודביקות, ודבר זה מתבאר בשני אופנים:
+בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים:
+*אופן אחד{{הערה|המשך ר"ה תש"ד פט"ו ואילך}}: ההדגשה במה שאומרים הדביקות היא בגודל הקרבה, ולכן הדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האבן ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם).
+*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה בדביקות היא עד כמה הם שני דברים מפרדים שצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד שבאורות, מכיון שהם דבר אחד ממש, לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שניכר שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים.
+===[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]===
+מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו"(משמעותו של "איהו" יתבאר לקמן) לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. והנה מכפילות הלשון שהוצרך לומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" נראה שהזהר מדבר בשני דרגות שונות של אחדות ודביקות, ודבר זה מתבאר בשני אופנים:
 *אופן אחד{{הערה| כן מובא באגה"ק סימן כ' ובמאמר וידבר גו' פנחס תרע"ג.}}: ה"איהו" הראשון הולך על [[אוא"ס]] ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותו דרגה של דביקות ויחוד.
-*אופן שני{{הערה|וידר גו' פנחס שם.}}: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים).
+*אופן שני{{הערה|וידבר גו' פנחס שם.}}: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים).
 ==שרש האורות ושרש הכלים==