321
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
האור - הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מעצמות [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה בספירות , והכלי - ענינו להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו וביחד משמשים הם ממוצע בין [[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]] (המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] אך יש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים). | האור - הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מעצמות [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה בספירות , והכלי - ענינו להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו וביחד משמשים הם ממוצע בין [[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]] (המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] אך יש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים). | ||
אורות וכלים מסמלים שני הפכים אך בכל זאת צריכים זה לזה, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד) , אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל | אורות וכלים מסמלים שני הפכים אך בכל זאת צריכים זה לזה, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד) , אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל. | ||
אורות וכלים נמשלו בכמה פרטים ל[[כוחות הנפש]] המתלבשים באברי ה[[גוף]] על מנת לפעול את פעולתם, הכוחות הם בבחינת אורות והאברים הם הכלים. שכן גם בהם הכח הוא אור והתגלות מהנפש, והוא מופשט - באופן יחסי - מגדר ודרגת הפועל היוצא מהכח. ואילו האבר הוא הכלי המגדיר, מגביל וממחיש את הכח, ובאמצעותו יורד הכח ובא לידי פועל. | אורות וכלים נמשלו בכמה פרטים ל[[כוחות הנפש]] המתלבשים באברי ה[[גוף]] על מנת לפעול את פעולתם, הכוחות הם בבחינת אורות והאברים הם הכלים. שכן גם בהם הכח הוא אור והתגלות מהנפש, והוא מופשט - באופן יחסי - מגדר ודרגת הפועל היוצא מהכח. ואילו האבר הוא הכלי המגדיר, מגביל וממחיש את הכח, ובאמצעותו יורד הכח ובא לידי פועל. | ||
ואור זה הבלתי מוגבל מתלבש בכלי - שהוא אמנם גם מציאות רוחנית, אבל הוא הכח המגביל והמגדיר, ולכן הוא מכסה ומסתיר את האור והחיות השופע, ומביאו לידי פעולה מוגדרת ומוגבלת. | ואור זה הבלתי מוגבל מתלבש בכלי - שהוא אמנם גם מציאות רוחנית, אבל הוא הכח המגביל והמגדיר, ולכן הוא מכסה ומסתיר את האור והחיות השופע, ומביאו לידי פעולה מוגדרת ומוגבלת. | ||
==[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]== | |||
מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו" לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. | |||
ישנו הבדל בין היחס של האורות וכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה. | |||
אך בנוסף לזה ישנו הבדל בין היחס של הכלי למקורו לבין היחס שבין הכלי לאור, היחס שבין הכלי לאור שבו הוא כמו גוף והנפש שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים{{הערה| ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}}, משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}. | |||
והנה מכפילות הלשון שהוצרך לומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" מורה שישנם ב' דרגות שונות של אחדות ודביקות, דבר זה מתבאר בב' אופנים: | |||
*אופן אחד: ה"איהו" הראשון הולך על אוא"ס ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותו דרגה של דביקות ויחוד. | |||
*אופן שני: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים). | |||
==שרש האורות ושרש הכלים== | ==שרש האורות ושרש הכלים== | ||
| שורה 15: | שורה 27: | ||
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, בגלל זה הוא מעין המאור, ולכן גם האור אינו מוגבל. | הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, בגלל זה הוא מעין המאור, ולכן גם האור אינו מוגבל. | ||
משא"כ הכלים, אף שגם הם אלוקות{{הערה|ראה [[אגרת הקדש]] סימן כ' עמוד קל סע"א ואילך ובמאמר ד"ה כל השונה הלכות בכל יום תרס"ז (נדפס בספה"מ יו"ט של ר"ה תרס"ו ע' תכט).}} מכל מקום הם נחשבים אלקות באופן שכבר נחשב מציאות מובדלת, ולכן היא כבר מוגבלת ומצוירת. | משא"כ הכלים, אף שגם הם אלוקות{{הערה|ראה [[אגרת הקדש]] סימן כ' עמוד קל סע"א ואילך ובמאמר ד"ה כל השונה הלכות בכל יום תרס"ז (נדפס בספה"מ יו"ט של ר"ה תרס"ו ע' תכט).}} ומצד זה אף הם דבקים במקורם, מכל מקום הם נחשבים אלקות באופן שכבר נחשב מציאות מובדלת, (וכנ"ל, היא מציאות נפרדת שהיא גם דבוקה אך לא כדבר אחד) ולכן היא כבר מוגבלת ומצוירת. | ||
אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים: | אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים: | ||
| שורה 61: | שורה 73: | ||
וכמו בגשמיות ממש - הנה הדופן הפנימי של הכלי הוא בסמיכות - ובא במגע - עם המשקה שבתוכו, ואילו חיצוניות הכלי אינו נוגע בתכולה, וכל ענינו רק לצקת ולהביא המשקה אל המקום שרוצה האדם. וכך גם באורות והכלים שבספירות האצילות. | וכמו בגשמיות ממש - הנה הדופן הפנימי של הכלי הוא בסמיכות - ובא במגע - עם המשקה שבתוכו, ואילו חיצוניות הכלי אינו נוגע בתכולה, וכל ענינו רק לצקת ולהביא המשקה אל המקום שרוצה האדם. וכך גם באורות והכלים שבספירות האצילות. | ||
==אחדות ה' גם מצד הכלים== | |||
אמנם מה שהובא לעיל [[משל]] מאברי ה[[גוף]] לענין הכלים שבספירות, הנה אין המשל דומה לנמשל בכל הפרטים. כי אברי ה[[גוף]] לא נתהוו מהנפש המתלבשת בהם, ואילו הכלים שבספירות "הן גם כן בחינת אלקות והם נמשכים גם כן מעצם האלקות אלא שהוא על-ידי [[צמצום|צמצומים]] רבים ועצומים שנצטמצם ונסתתר האור הפשוט עד שנתהוה ממנו מציאות [[חכמה]] ודעת". | אמנם מה שהובא לעיל [[משל]] מאברי ה[[גוף]] לענין הכלים שבספירות, הנה אין המשל דומה לנמשל בכל הפרטים. כי אברי ה[[גוף]] לא נתהוו מהנפש המתלבשת בהם, ואילו הכלים שבספירות "הן גם כן בחינת אלקות והם נמשכים גם כן מעצם האלקות אלא שהוא על-ידי [[צמצום|צמצומים]] רבים ועצומים שנצטמצם ונסתתר האור הפשוט עד שנתהוה ממנו מציאות [[חכמה]] ודעת". | ||