30,848
עריכות
←תולדות חיים
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כבר בילדותו החל [[שינון תניא בעל פה|לשנן תניא בעל פה]] וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ד עמוד 23.}}: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן [[תורה שבכתב]] הן [[תורה שבעל פה]]". | כבר בילדותו החל [[שינון תניא בעל פה|לשנן תניא בעל פה]] וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ד עמוד 23.}}: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן [[תורה שבכתב]] הן [[תורה שבעל פה]]". | ||
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[משה ירחמיאל קניג]] התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, וב[[ב' אלול]] [[תשל"ב]] היה מארבעת האברכים המייסדים של [[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים [[חיים שלום דייטש]] ור' יוסף יצחק רוזנברג והרב [[שמואל שניאורסון (ירושלים)|שמואל שניאורסון]]. | לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[משה ירחמיאל קניג]] התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, וב[[ב' אלול]] [[תשל"ב]] היה מארבעת האברכים המייסדים של [[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים [[חיים שלום דייטש]] ור' [[יוסף יצחק רוזנברג]] והרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון (ירושלים)|שמואל שניאורסון]]. | ||
בקיץ של שנת [[תשל"ו]] הצטרף ל[[כולל]] שהקים הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] בשכונת 'קרית היובל' בראשותו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]]. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'. | בקיץ של שנת [[תשל"ו]] הצטרף ל[[כולל]] שהקים הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] בשכונת 'קרית היובל' בראשותו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]]. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'. | ||