802
עריכות
אין תקציר עריכה
(Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:תורת החסידות לקטגוריה:חסידות) |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תניא ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון | [[קובץ:תניא ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון של [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד]] | ||
'''תורת חסידות חב"ד''' מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] | '''תורת חסידות חב"ד''' מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] וליישמם ב[[עבודת השם]]. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת המבוססת על השכלתנות. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד". | ||
==ספר היסוד התניא== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}} | ||
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. | במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. | ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. | ||
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]" {{הערה|ראה [[אגרות קודש | השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' [[חיים מוולוז'ין]], חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום הראשון#צמצום כפשוטו או לא כפשוטו|צמצום לא כפשוטו]]"{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] חלק א' אגרת י"א; [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}. | ||
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". | כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". | ||
==דרך תורת חסידות חב"ד== | |||
[[קובץ:כתב יד המשך תער''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש|כתב ידו]] של [[הרבי הרש"ב]], המכיל את העמוד הראשון של [[המשך]] [[בשעה שהקדימו תער"ב]], בו התבארו עיקרי תורת החסידות, ועם אמירתו התחילה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות]] | |||
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. | תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]. | מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]. | ||
[[ | == עבודת השם == | ||
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים עוסקים ב[[עבודת התפילה]] וב[[התבוננות]] ב[[חסידות]] לפני התפילה, מהמושגים היסוודיים במשנת חסידות חב"ד. ציור מאת ר' [[זלמן קליינמן]]]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[עבודת השם]]}} | |||
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]], [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב. | |||
בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]] | |||
* [[קונטרס תורת החסידות]] | |||
* [[קונטרס לימוד החסידות]] | |||
== | ==ראו גם== | ||
* [[חסידי פולין]] | |||
* [[פורטל:תורת החסידות]] | |||
* [[פורטל:ספרות חב"ד]] | |||
* [[:קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|קטגוריה המכילה ריכוז של הערכים בחב"דפדיה העוסקים בתורת נשיאי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||