שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 655 בתים ,  1 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
הרב '''שמעון גד אליטוב''' מכהן כ[[רב]] המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].  
הרב '''שמעון גד אליטוב''' מכהן כ[[רב]] המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].  


==תולדות חיים==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[יאדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ"ז]] (24 בפברואר 1937), לאביו ר' יוסף רחמים.
נולד ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מ[[קזבלנקה]]. למד בתלמוד תורה שעל יד ישיבת [[פורת יוסף]], ב[[תש"ח]] התחיל ללמוד ב[[ישיבת נובהרדוק]] ב[[חדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]]. בשנת [[תשט"ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.


בילדותו למד בתלמוד תורה שפעל תחת ישיבת 'פורת יוסף', וכשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי"ח]] התחתן והחל לשמש על פי הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב"ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה"ל]].
בין השנים [[תשי"ז]] ל[[תשי"ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב"ד]].


לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים.
ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] ([[1958]]) התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה מרבני [[גבעת אולגה]] ב[[חדרה]], בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]] ו[[ברוש (מושב)|ברוש]] ושימש כ[[מורה חייל]].  


בראשית שנות השמונים שב ל[[ארץ ישראל]] ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם בית מדרש [[עוז מאיר חב"ד]], ע"ש אחיו הגדול ר' מאיר.
בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות שליחות למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].


בשנת [[תשמ"א]] התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות ב[[ירושלים]] ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.
בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה ב[[שדה יעקב]] וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).


ביום [[כ"ג אלול]] [[תשס"ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית ובהם זכה ב-117 קולות מתוך 144 מצביעים, התוצאה שדרגה אותו במקום הראשון מבין כלל המתמודדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏.
בשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]) התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. [[שנות ה-90 של המאה ה-20|בשנות ה-90]] היה לו שיעור תניא קבוע שמסר בערוץ [[קול הנשמה]]. כיום מוסר מדי יום שישי
שיעורים ברדיו [[קול חי]].


בשנת [[תשע"ד]] החרים יחד עם חברים נוספים במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בפגישה עימו {{הערה|1=צביקה גרוניך, כיכר השבת: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82024 "סירבתי להשתתף בפגישה עם האפיפיור"]''' {{אינפו}} כ"ו [[אייר]] [[תשע"ד]] (26.05.2014)}}. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך הוא עמד איתן ובראיונות לכלי התקשורת הבהיר את דעת תורת ישראל על פי שיחותיו של [[הרבי]] בעניין.
בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי.
 
בשנת [[תשנ"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב"ד''' בשכונת [[סנהדריה]] ב[[ירושלים]].
 
בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]]. משמש גם בתפקידים: נשיא ארגון [[ארגון אחווה|אחווה]] העולמי, סגן נשיא [[חברא קדישא חסידים]] ב[[ירושלים]] ועוד.  
 
בשנת [[תשס"ח]] ([[2008]]) נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.
 
בשנת [[2012]] התמנה כרבה של [[מבשרת ציון]] בפועל, ובחודש [[אוגוסט]] [[2014]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.


==משפחתו==
==משפחתו==
משתמש אלמוני