6,031
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת תש"ח ביקש אביו אצל הרבי לכתוב אל בנו, ומענה של הרבי הוא<ref>אגרות קודש שלו ח"ב ע' רפ. </ref>: כשתהי' הזדמנות הראוי' אכתוב לבנו שי' ביחוד, ולעת עתה מטובו לפרוש שלומו. | בשנת תש"ח ביקש אביו אצל הרבי לכתוב אל בנו, ומענה של הרבי הוא<ref>אגרות קודש שלו ח"ב ע' רפ. </ref>: כשתהי' הזדמנות הראוי' אכתוב לבנו שי' ביחוד, ולעת עתה מטובו לפרוש שלומו. | ||
בצעירותו ביקר הרבה המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] .בצעירותו ישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה. | בצעירותו ביקר הרבה המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] .בצעירותו ישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה. | ||
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף מצטט אותו<ref>שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמ' קסח "העירני ע"ז ידידי הב' החו"ב נפלא עדיו לגאון מו"ה דוד צבי הילמן שליט"א" </ref>, | היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף מצטט אותו בכבוד גדול<ref>שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמ' קסח "העירני ע"ז ידידי הב' החו"ב נפלא עדיו לגאון מו"ה דוד צבי הילמן שליט"א" </ref>, ואף כתב לו מכתבי ידידות, אך כשחש שסטה מדרך חסידות חב"ד לדרך המתנגדים, גער בו שאין דרך חסידים לדבר בשבח ובמעלות עצמו. | ||
עם השנים התקרב יותר ויותר לחוגי ה[[חזון איש]] ועזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לדרך החסידים. | עם השנים התקרב יותר ויותר לחוגי ה[[חזון איש]] ועזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לדרך החסידים. | ||
הרבי התבטא עליו ועל הרב | הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודי שמגיע מגזע חסידים לא לומד חסידות. | ||
היה בעל כשרונות גדולים ונחשב לחריף ובקי עצום. אך עיקר כוחו וגדולתו של בההדרת כת"י ובענייני גרסאות ומנהגים ולשונות ספרים וכדומה. היה נוהג להגיה מסברא ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות. היינו ששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בד"כ מפני שהדמיון הטעהו לחשוב במבט ראשון שמשפט אחד שנכפל יש לפניו, וכך דילג עליו הבחור הזעצער הלאה, והרבה הגהה מפני סברתו. | היה בעל כשרונות גדולים ונחשב לחריף ובקי עצום. אך עיקר כוחו וגדולתו של בההדרת כת"י ובענייני גרסאות ומנהגים ולשונות ספרים וכדומה. היה נוהג להגיה מסברא ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות. היינו ששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בד"כ מפני שהדמיון הטעהו לחשוב במבט ראשון שמשפט אחד שנכפל יש לפניו, וכך דילג עליו הבחור הזעצער הלאה, והרבה הגהה מפני סברתו. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
בתשי"ג, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את הספר "[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורו אליו או אודותיו". הוא כתב שם כי בשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את החלק השני, שהיה אמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הספר בנוי בעיקרו ובכללו על הארכיון של האדמו"ר הרב ברב"ש נכדו של האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק. | בתשי"ג, בהיותו בן 27, הוציא הילמן את הספר "[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]", המכיל את "כל האיגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורו אליו או אודותיו". הוא כתב שם כי בשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את החלק השני, שהיה אמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הספר בנוי בעיקרו ובכללו על הארכיון של האדמו"ר הרב ברב"ש נכדו של האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק. | ||
עבודה גדולה ומדעית עשה בספרו זה, אבל הוא בנוי בעיקר על חומר שהי' לפניו בארכיון ברב"ש, ולא הוצרך לחטט בספריות. | |||
בתחילת שנות הלמדס' נקרא על ידי הרב [[שבתי פרנקל]] לעמוד בראש המערכת שההדירה והוציאה את משנה תורה לרמב"ם במהדורה חדשה, ובמשך כארבעים שנה התווה את דפוסי פעילותה. הילמן ערך גם את ספר המצוות לרמב"ם שבהוצאה זו. | בתחילת שנות הלמדס' נקרא על ידי הרב [[שבתי פרנקל]] לעמוד בראש המערכת שההדירה והוציאה את משנה תורה לרמב"ם במהדורה חדשה, ובמשך כארבעים שנה התווה את דפוסי פעילותה. הילמן ערך גם את ספר המצוות לרמב"ם שבהוצאה זו. | ||