←ההיסטוריה של סידור תהלת ה'
| שורה 12: | שורה 12: | ||
סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת למן יום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ. (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). | סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת למן יום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ. (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). | ||
את הסידור הדפיס הרבי מחדש כעורך קה''ת, עוד לפני הנשיאות בשנת ה'תש''ה, במטרה להקל על המתפללים, למצוא כל תפילה על מקומה ללא צורך לדפדף במהלך התפילה רצוא ושוב. | |||
הסידור יצא ע"י קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', בשנת ה'תש"ה, במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל. באותם שנים הוסיף הרבי לכתוב הגהות, הערות ושינויים, שחלקם נשלחו למי שהיו אחראים על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה, ושם הודפסה מהדורה שניה בשנת ה'תש"ז. קרוב לחמישים הגהות ותיקונים הוכנסו במהדורות תשי"ד – תשט"ז. במהלך השנים עורר הרבי בהזדמנויות שונות, על טעויות דפוס שנפלו בהדפסת הסידור והורה לתקנן. | הסידור יצא ע"י קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', בשנת ה'תש"ה, במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל. באותם שנים הוסיף הרבי לכתוב הגהות, הערות ושינויים, שחלקם נשלחו למי שהיו אחראים על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה, ושם הודפסה מהדורה שניה בשנת ה'תש"ז. קרוב לחמישים הגהות ותיקונים הוכנסו במהדורות תשי"ד – תשט"ז. במהלך השנים עורר הרבי בהזדמנויות שונות, על טעויות דפוס שנפלו בהדפסת הסידור והורה לתקנן. | ||
עד היום ישנו שינוי באופן הזכרת שם השם בסידור, שכאשר בכל הסידור מוזכר שם השם בסימון של ב' יוד"ס, בברכת המזון מסומן בשם הוי', הדבר מגיע, כי בעת עריכת הסידור בתש"ה לקחו צילום של ברכת המזון מסידור אחר. | |||
אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנסת הסידור בתש"ה, הנה הרבי בעצמו כותב באגרת קודש ארוכה מיום ט"ו תמוז ה'תש"ט: "...( אם יש חילוק באמירת י"ג מידות הרחמים ביחיד בין תפלת שחרית, מנחה, או סליחות? [מענה:] לא ראיתי ולא שמעתי מעודי שום חילוק, ונפסק הדין סתם בשולחן ערוך סימן תקס"ה ס"ה. – '''וסידור תהלת השם השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''. מחמת חוסר הזמן האמור, בשעת ההדפסה, היו בו עניינים שונים שעדיין דרשו תיקון. | אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנסת הסידור בתש"ה, הנה הרבי בעצמו כותב באגרת קודש ארוכה מיום ט"ו תמוז ה'תש"ט: "...( אם יש חילוק באמירת י"ג מידות הרחמים ביחיד בין תפלת שחרית, מנחה, או סליחות? [מענה:] לא ראיתי ולא שמעתי מעודי שום חילוק, ונפסק הדין סתם בשולחן ערוך סימן תקס"ה ס"ה. – '''וסידור תהלת השם השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''. מחמת חוסר הזמן האמור, בשעת ההדפסה, היו בו עניינים שונים שעדיין דרשו תיקון. | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
לעבור בצורה יסודית | |||
על כל עמוד ועמוד בסידור התפילה, וללטש הדרוש, ולשבץ אבנים יקרות שהיו חסרות מחמת טעות או מחמת חיסרון אחר, היו שיבושים רבים במהדורה הקודמת, ועד שכמעט בכל עמוד היה מה לתקן, אם בנוסח, אם בניקוד, אם במראי מקומות, הן בתפילות החול והשבת, הן בפרקי אבות, הן בכל ההוספות, ואפילו בספר התהלים שצורף לסידור בחלקו האחרון. | |||
במשך ימים ולילות ארוכים, שעות ע"ג שעות הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, לאחר בירור וליבון בעשרות סידורי תפילה, נוסחאות, הלכות הסידור וכמובן הנוסח שתיקן כ"ק אדמו"ר הזקן בסידורו, ומנהגי חב"ד והוראות רבותינו נשיאינו שלוקטו פה ושם, וכן במה שפירסם הרבי עצמו בהוספות לקונטרסים שונים במשך השנים עד אז. | במשך ימים ולילות ארוכים, שעות ע"ג שעות הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, לאחר בירור וליבון בעשרות סידורי תפילה, נוסחאות, הלכות הסידור וכמובן הנוסח שתיקן כ"ק אדמו"ר הזקן בסידורו, ומנהגי חב"ד והוראות רבותינו נשיאינו שלוקטו פה ושם, וכן במה שפירסם הרבי עצמו בהוספות לקונטרסים שונים במשך השנים עד אז. | ||
'''המעורבות של הרבי ''' | '''המעורבות של הרבי ''' | ||
עם רשימת הספיקות בידם, ניגשו תחילה הרב מאנגעל ומי שסייע בידו למי שיכול לפתור את הספיקות. בעניני דקדוק לבעלי דקדוק, | עם רשימת הספיקות בידם, ניגשו תחילה הרב מאנגעל ומי שסייע בידו למי שיכול לפתור את הספיקות. בעניני דקדוק לבעלי דקדוק, | ||
בעניני הלכה לרבנים מורי הוראה ובעלי הלכה, אולם הדבר הקשה יביאון לפני משה, את הדברים בהם לא היתה הכרעה ברורה כתבו אל הרבי לקבל הכרעתו. על חלקן ענה בכתב, כפי שאפשר לראות בתצלומים הנדירים | בעניני הלכה לרבנים מורי הוראה ובעלי הלכה, אולם הדבר הקשה יביאון לפני משה, את הדברים בהם לא היתה הכרעה ברורה כתבו אל הרבי לקבל הכרעתו. על חלקן ענה בכתב, כפי שאפשר לראות בתצלומים הנדירים, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך. בסיום קריאת שמע שעל המיטה, הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'. | ||
חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך. בסיום קריאת שמע שעל המיטה, הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'. | |||
אחד התיקונים נוסף בסידור הוא שינוי הנוסף של ה"ברשות" שקודם ברכת המזון, שעד אז היו "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנוהגו לומר כל רבותנו נשאינו. | |||
על רובם ככולם של השינויים היתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בתש"מ כתב הרבי אל הרב מאנגעל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בההו"ל של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקון וכו'. | על רובם ככולם של השינויים היתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בתש"מ כתב הרבי אל הרב מאנגעל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בההו"ל של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקון וכו'. | ||
והיו דברים, שבאו אל תיקונם זמן לאחר מכן | והיו דברים, שבאו אל תיקונם זמן לאחר מכן. | ||
למשל: בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח סיפר הרב [[צבי הירש גזנבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם! אבל לא חשבנו לשאול על זה. והנה, באתערותא דלעילא בעת ההתוועדות, הרבי עורר על כך, מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור. | |||
משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה | משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הןנ בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות ע"י "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים. | ||
ולפלא שדוקא בסידורים שהיתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אע"פ שקודם היתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיו"ב". | ולפלא שדוקא בסידורים שהיתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אע"פ שקודם היתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיו"ב". | ||
מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון | |||
עוד דבר שנותר בלתי פתור היא התפילה המיוחדת בעת עצירת גשמים. בסידור מובא שבעת עצירת גשמים ח"ו יש לאמרה בתפילת לחש אולם בחזרת הש"ץ אין לאמרה, והוא לכאורה טעות, משום שבשו"ע מוזכר על מדינות מערביות, ואילו בעת עצירת גשמים יש לש"ץ לאומרה בקול וכך נהוג בכל תפוצות ישראל. ומוכח עד כמה טעות הדבר, מסיום התפילה 'כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים' שהוא לא מהנוסח שלנו כלל. אלא, שהעיקרון שנקבע הוא שלא משנים שום דבר ללא הסכמה ברורה מהרבי לכך. ובפרט שזה צילום ממה שמופיע בסידור תורה אור. או תיקון שהושמט, בתפילת כגוונא ע"פ דא"ח יש לומר 'קודשא בריך הוא אחד לעילא', ללא הפיסוק שמופיע בסידור 'קודשא בריך הוא אחד, לעילא'. וכן ביה"ר שאחר אמירת התהלים, במקום 'קול נעים גילת ורנן' לתקן 'נעים גילה ורנן' כפי שמקובל בנוסחאות אחרות ונפוצות. | עוד דבר שנותר בלתי פתור היא התפילה המיוחדת בעת עצירת גשמים. בסידור מובא שבעת עצירת גשמים ח"ו יש לאמרה בתפילת לחש אולם בחזרת הש"ץ אין לאמרה, והוא לכאורה טעות, משום שבשו"ע מוזכר על מדינות מערביות, ואילו בעת עצירת גשמים יש לש"ץ לאומרה בקול וכך נהוג בכל תפוצות ישראל. ומוכח עד כמה טעות הדבר, מסיום התפילה 'כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים' שהוא לא מהנוסח שלנו כלל. אלא, שהעיקרון שנקבע הוא שלא משנים שום דבר ללא הסכמה ברורה מהרבי לכך. ובפרט שזה צילום ממה שמופיע בסידור תורה אור. או תיקון שהושמט, בתפילת כגוונא ע"פ דא"ח יש לומר 'קודשא בריך הוא אחד לעילא', ללא הפיסוק שמופיע בסידור 'קודשא בריך הוא אחד, לעילא'. וכן ביה"ר שאחר אמירת התהלים, במקום 'קול נעים גילת ורנן' לתקן 'נעים גילה ורנן' כפי שמקובל בנוסחאות אחרות ונפוצות. | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיו"ב. כיום מקובל מאוד סידורים ומחזורים בכריכות עור משובחות ובצבעים שונים, וסטים לכלה וכיו"ב אך אז הדבר לא היה מקובל. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור. | לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיו"ב. כיום מקובל מאוד סידורים ומחזורים בכריכות עור משובחות ובצבעים שונים, וסטים לכלה וכיו"ב אך אז הדבר לא היה מקובל. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור. | ||
==הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"== | |||
בהתוועדות<ref>השיחה י"ל מוגה בפ"ע – משיחת י"ט כסלו וש"פ וישב כ' כסלו תשד"מ.</ref> י"ט כסלו תשד"מ הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולךומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת | |||
ההנהגה דהיפך אהבת ישראל – מן הראוי להוסיף בתפלה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות") | |||
הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" – הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'. | |||
==ויתקיים בנו ונחה עליו רוח ה'== | |||
דיוק נוסף מרתק תוקן בסידור כאשר בתפלת "רבינו של עולם" הנאמרת בפתיחת ארון ביום טוב שלא חל בשבת, תוקן הנוסח שהיה כתוב סידורים "ויתקיים בו"<ref>יש אומרים הנוסח המוטעה הוכנסת על ידי שבתאים</ref> ל"ויתקיים בנו" הרבי ביאר <ref>להוסיף מראה מקום</ref>שאף שכל יהודי אומר זאת, וכיצד אפשר כל אחד לומר "יתקיים בנו" "ונחה עליו רוח ה' רוח יראה וכו'" שנאמר על משיח, זהו מפני שתפלה זו קאי על ניצוץ משיח שבכל אחד. | |||
==הגהות לסידור== | ==הגהות לסידור== | ||