←הבריחה והמאסר השני
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה ב[[ארה"ב]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}. | כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה ב[[ארה"ב]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}. | ||
כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא באחרון של פסח "ב"ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח" מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר, שוחד זה התאפשר הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שנעדר מהעבודה בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת. בהזדמנות אחרת נאסף על ידי גיסו סכום נוסף כדי לפדותו לגמרי מן השביה, אך לכשהגיעה לאזנו הידיעה על כך, עמד על כך כי בסכום זה יפדו את מרת ציפורה קוזלינר אשת הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] מי שהיה מזכירו של [[ | כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא באחרון של פסח "ב"ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח" מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר, שוחד זה התאפשר הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שנעדר מהעבודה בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת. בהזדמנות אחרת נאסף על ידי גיסו סכום נוסף כדי לפדותו לגמרי מן השביה, אך לכשהגיעה לאזנו הידיעה על כך, עמד על כך כי בסכום זה יפדו את מרת ציפורה קוזלינר אשת הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] מי שהיה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"ץ]], שהיתה בשביה במחנה הנשים המקביל, עקב היותה אשה (ומבוגרת ממנו) ולה דין קדימה בפדיון שבויים. בסופו של דבר בזכות וויתורו זה זכה לצאת מעבר למסך הברזל, שכן עם היה משוחרר היה נשאר בברית המועצות ולא מצורף לקבוצת האסירים שהועברו לפולין, כדלהלן. | ||
כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני והורו לו "לך לאן שאתה רוצה"{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שנמצא בחדר עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"ץ]] "והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי "רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)" וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה"}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין, שאותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין{{הערה|מהלך השחרור היה רצוף ניסים והשגחות פרטיות. ראו קישור ל"תשורה" המופיע ב"קישורים חיצוניים".}}. היה זה הסכם שהגיונו לא ברור והתבטל כעבור זמן קצר, אך הרב גורביץ' הספיק להשתחרר בזכותו. | כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני והורו לו "לך לאן שאתה רוצה"{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שנמצא בחדר עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"ץ]] "והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי "רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)" וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה"}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין, שאותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין{{הערה|מהלך השחרור היה רצוף ניסים והשגחות פרטיות. ראו קישור ל"תשורה" המופיע ב"קישורים חיצוניים".}}. היה זה הסכם שהגיונו לא ברור והתבטל כעבור זמן קצר, אך הרב גורביץ' הספיק להשתחרר בזכותו. | ||