33,627
עריכות
←בישיבה והמאסר הראשון
| שורה 17: | שורה 17: | ||
|מקור=מתוך כתב ידו של הרב גורביץ' | |מקור=מתוך כתב ידו של הרב גורביץ' | ||
}} | }} | ||
בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, באמצע [[התוועדות]] פשטה המשטרה החשאית על מחבואם בבית הכנסת, וכל הצוות ותלמידי הישיבה נאסרו ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו התלמידים הצעירים לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, יחד עם הרב רובינסון ועוד שני בחורים בוגרים, הושבו במאסר קשה. במהלכם, נחקר הרב גורביץ', הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לו: "אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות"{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי המתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] שחררו אותו. | בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, באמצע [[התוועדות]], פשטה המשטרה החשאית על מחבואם בבית הכנסת, וכל הצוות ותלמידי הישיבה נאסרו ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו התלמידים הצעירים לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, יחד עם הרב רובינסון ועוד שני בחורים בוגרים, הושבו במאסר קשה. במהלכם, נחקר הרב גורביץ', הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לו: "אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות"{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי המתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] שחררו אותו. | ||
בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו במוסקבה, אך גם שם רדפה אותו המשטרה החשאית ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוא שוב נעצר לחקירה ממושכת וקשה למשך כמה ימים. לבסוף חוקריו שחררוהו ודרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, והם המליצו לו לברוח ממוסקבה. הוא נסע לז'לובין וכאשר חיפשו אותו גם שם, המשיך לברוח לבברויסק. | בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו במוסקבה, אך גם שם רדפה אותו המשטרה החשאית ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוא שוב נעצר לחקירה ממושכת וקשה למשך כמה ימים. לבסוף חוקריו שחררוהו ודרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, והם המליצו לו לברוח ממוסקבה. הוא נסע לז'לובין וכאשר חיפשו אותו גם שם, המשיך לברוח לבברויסק. | ||